תיאור
מכתב, ככל הנראה מאת הרופא אבו זכרי (הזיהוי מבוסס על כתב היד והסגנון), אל נמענים שזהותם אינה ידועה, אשר הכותב מתאר אותם כמי ש"הם לי כהורי". הקטע מקוטע. הכותב מתנצל על שאינו יכול למלא חובה מסוימת בשל דלקת העיניים (רמד) שממנה הוא סובל. הוא שולח דרישת שלום ל"הרופאים הנכבדים" סעדיה, שר שלום, יהודה החזן, משה ויעקוב, וכן לעבדון ולאחיהם הקטן. בסיום המכתב הוא מאחל ברכות לקראת ימי החג הגדולים ומפציר בנמענים לשכוח כל טינה כלפיו, שכן "מה קרוב מותו של האדם... אמת המידה של חבר היא כיצד הוא נושא את הכאב (או העלבונות, ﺿﺮﺭ) של חברו". התעתיק משוער במספר מקומות. הקטע ראוי לבחינה נוספת.
Princeton Geniza Project description: Letter, possibly from the physician Abu Zikri (identification based on handwriting and style), to unidentified addressees "who are to me like my parents." Fragment. The writer excuses himself for being unable to fulfill a duty on account of his ophthalmia (ramad). He sends regards to "the noble physicians" Seʿadya, Sar Shalom, Yehuda ha-Ḥazzān, Moshe, and Yaʿqūb and ʿAbdūn and their little brother. He closes with good wishes for the high holy days and begs the addressees to forget all rancor against him, "for how close is the death of man . . . The measure of a friend is how he bears the pain (or offenses, ḍarar) of his friend." The transcription is tentative in several places. Merits further examination. ASE.