מכתב מאשתו של מַעַאני. מכתב תחנונים נואש המופנה אל ה'בית דין' (הדיינים) מאת אישה עיוורת שבעלה ברח לאלכסנדריה והותיר

צד א

1. אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל ה(שור) והח(מור)
2. אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת
3. אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ד'
4. ד' ישמרהו ויחייהו ואשר בארץ ואל ת(תנהו) ב(נפש) א(יביו)
5. לא נעלם מאדוני בתי דינים שצ והציבור
6. ברוכים יהיו, מצב הזמן וקושיו על בעלי
7. היכולת, וקל וחומר על החלשים והעניים, ואני
8. אשה כהת ראייה, איני מבחינה בין לילה ליום
9. ולא מוצאת דרכי כשאני הו[לכת], ובעלי ברח אל
10. אלכסנדריה והשאיר אותי אלמנת חיים, ועל
11. צווארי ילדה, בת שלוש שנים, ואנו רעבות
12. וערומות ואין לאל ידינו, ולולא ה' יתעלה וה
13. שיח' אבו עלי שצ הזוכר אותנו לעתים
14. לא היה לנו במה להיאחז. וכבר שטחתי
15. את מצבי לפני ה' ולפני הציבור, ברוכים יהיו,
16. שיפנו למצבי בטרם אמות ברעב.
17. אולי יאספו לי משהו להסתתר בו, ושכרם
18. כפול מן השמים ושלומם [לעולמי] עד

שוליים ימניים, שורה מאונכת

19. אשת מעאני אשר ברח