מכתב מאת חוכר מסים בפיום שרומה בידי שותפיו ולא קיבל את חלקו הראוי לו

צד א

1. עבדו,
2. צדקה בן תאמאר —
3. בשמך רחמנא —
4. המבקש מחסה באל ובכבוד אדוננו, ייסד האל
5. את כבודו, יכפיל את רוממותו וימגר את אויביו.
6. אין נעלם ממנו מצבו והעוני שהוא שרוי בו,
7. וריבוי בני הבית והחובות הנתבעים
8. ממנו על ידי נושים רעים. הוא היה
9. שותף עם אבו אלחסן בן אלתדמרי וסייד אלאהל
10. בן אלג'שו בצַ'מאן (חכירה) של מס השחרור (מנפלת) של הפיום. אולי
11. כבר ידוע לו על כך ואין הדבר נעלם ממנו. עבדו
12. סיכם בינו לבינם שיהיה שמו
13. עמם, בקרב היהודים, בלא שיהיה שמו רשום ב
14. דיוואן. הסכים להם על כך מתוך אמון בהם ואמונה טובה
15. בהם. אך כאשר באה הצרה בפתח, זרקוהו,
16. הפנו לו עורף, השתיקוהו וזלזלו בעניינו,
17. והוא ממשיך לרד[וף] אחריהם ולהאמין שיש בהם חזרה בתשובה
18. ותיקון. במהלך תקופה זו הבטיחו לו
19. שיספקו [לו] את מזונותיו, לו ולבני ביתו, וש

צד ב

20. יסדירו את עניינו עם הנושים ויפרעו במקומו
21. חלק מן החוב. אחר כך סיכמו איתו שישתוק
22. ויימנע מלתבוע אותם. וכאשר השיגו טובה
23. גדולה וזכו במה שהשיגו, השליכו את
24. עבדו. וכבר התחזקו עליו כמה מן הנושים
25. וזרק אותו הכלא זה ארבעה
26. ימים, והוא חולה בדלקת עיניים, ובני ביתו כלים,
27. וכולם במצב הגרוע ביותר. וחלילה שיהיה
28. בי[מ]יה עשוק כמו עבדו.
29. ואבו אלמעאלי בן כוג'ך יודע את שהיה
30. בין עבדו לבינם. הוא מבקש את חסדה
31. שתזמין אותו אליה ותשמע את דבריו,
32. ותפעל להוצאת עבדו מן הכל[א]
33. לפני השבת. ודעתה המוצלחת, ان شاء الله.