מכתב מפקיד פאטמי אלמוני באלכסנדריה אל נג'יב אלדולה

תיאור

מכתב מפקיד פאטמי אלמוני באלכסנדריה אל נג'יב אלדולה. תיארוך: המחצית השנייה של המאה האחת־עשרה. שרדו 36 שורות, כתובות בכתב חצר אלגנטי עם ריווח רחב מאוד בין השורות. נג'יב אלדולה הוא פקיד בכיר יותר ממחבר המכתב, אך גם למחבר סמכות ואחריות לא מבוטלות והוא מוסמך להטיל ולבטל מסים ולהוציא צווים במקום באזור בדלתא, ולכן ייתכן שהוא מושל מקומי — אף שהוא מזכיר עאמל אחר במכתבו. המחבר כותב לדווח לנג'יב אלדולה על פעילותו בדלתא ובכפר בשם טרוג'ה, השוכן דרומית־מזרחית לאלכסנדריה. הנושאים, לפי סדר הופעתם: 1. חיילים שנשבעו אמונים לשושלת הפאטמית. 2. דחיית אחד משלבי מסעו של המחבר, אל טרוג'ה, ליום חמישי הקרוב, דבר שיקצר את זמנו עם המושל. 3. אירוע ממלכתי שנכחו בו כל החיילים, המנהיגים והזקנים של העיר (לא ברור באיזו עיר מדובר), וכן מושלה ואחראי הדואר שלה, שבו חזר בן־מאומץ מסוים של השריף על תוכחה למנהיגי העיר האמורה ולבני קֻרה. 4. הגעתו של הנמען, נג'יב אלדולה, וסיורו של המחבר עמו בשאר המחוזות לגביית מסים. 5. מחאות החיילים על שהייתם במשמר, המספקות למחבר תירוץ לאי־מילוי חובותיו האחרות, ואולי גביית מסים. 6. הצלחתו של המחבר במיגור הפשע במחוז מסוים בזכות חכירת מס בסך 400 דינרים ששילמה עבור השיטור. מיגור הפשע איפשר לו לגמול למחוז בכך שביטל מסים על מזונות אהובים (אלמטאעם אלחביבה), אספקה וצרכים בסיסיים, מדיניות שעליה הכריז בכתיבת [צווים], בהקראתם בעיר ובשליחתם לשאר המחוזות. 7. עיכוב אישורו של מזכר מסוים הנוגע לכותב. 8. שובו של בן המחבר אליו. 9. משאלת המחבר לקבל תפקידים רשמיים נוספים מנג'יב אלדולה, בקשה שהוא מנסח באמצעות מה שעשוי להיות פסוקית ראי (raʾy) — אך יש שם לקונה. 10. ביקור שערך המחבר אצל אותו בן־מאומץ של השריף, אבו טאלב אלחסין, באחוזתו (ששמה מצוין, אך יש לקונה); שם נתקל בחֻסי[ן] ובחסן בן מהדי וב־[…] בן ג'אבר הקברניט (ח'ַרְדַאר). המכתב נגזר והוסב לעשרה גיליונות כפולים שקופלו לקונטרס אחד; על גביו כתב הקראי הידוע מסוף המאה האחת־עשרה, עלי בן סלימאן, מובאות בכתב עברי וערבי מ"כתאב אלאנואר ואלמראכב" של הקראי העיראקי בן המאה העשירית אלקרקסאני. עלי בן סלימאן כלל שני קולופונים ובהם שמו, אך אף אחד מהם אינו נושא תאריך או מציין את מקום הכתיבה. עלי בן סלימאן פעל בירושלים בסביבות שנת 436 להג'רה/1045, שם למד עם כמה מהקראים הידועים של דאר אלעלם, ואחר כך בתִניס בסביבות 1057 ובפוסטאט בסביבות 1080, ובשני המקומות חתם על קולופונים ותיארך אותם (ראו בוריסוב [1954]). ייתכן שהיה פעיל עד שנת 1103, על פי קולופון עם תאריך בעייתי — 415 (האם מדובר ב-[1]415 לשטרות, או ב-1103? תיארוך הג'רי יהיה מוקדם מדי). בהנחה שתקופת פעילותו הייתה 1045–1103, מכתב זה יתוארך לסביבות 1050–1100; זאת גם בהנחה, כפי שהיה נהוג בדרך כלל, שהזמן שחלף בין השלכת מסמכי מדינה לבין השימוש החוזר בהם היה קצר יחסית. היכן וכיצד רכש עלי בן סלימאן את המכתב? האם היה פעיל בחוגי השלטון במצרים בסוף המאה האחת־עשרה? הוא היה מקורב לסהל בן אלפצ'ל אלתסתרי, פילוסוף־תיאולוג מעתזלי שהיה פקיד ממשל בירושלים בשנות ה-1090 תחת השלג'וקים; אך המכתב משקף הקשר פאטמי מצרי, לא הקשר סלג'וקי סורי, ולכן אין זה סביר שאלתסתרי הוא מחברו, אלא אם כן היה לו מינוי לא־מתועד במצרים לפני מינויו בירושלים. בתמונות של FGP חסר גיליון בין מה שסומן שם כדפים 14r ו-15r. זהו דף 11 לפי המספור בעיפרון בתחתית עמודי הרקטו של כתב היד, וככל הנראה היה חלק מגב ריק של המכתב המקורי.