מכתב בערבית-יהודית מחוגם של הנשיאים ממוצול במאה ה-13. דהוי מאוד. ההתחלה והסיום חסרים. הרקטו כולו וחלק מהוורסו מנוסחים כדיווחים ממקור שני ("אמר... אמר... אמר..."). הרקטו הוא תיאור מזעזע של פלישת המונגולים (טאטארים/תתר; השוו מסמכים נוספים השייכים לאותו חוג נשיאי מוצול, ואולי מאותו שולח). המונגולים נכנסו לעירו של המספר בשמחת תורה ובזזו אותה, ולקחו בשבי את אלנשיא אלפח'ר, את אשתו סת אלרואסאא', את אחיו, אחותו, ובנו בן השנתיים. אלפי גברים, נשים וילדים נמלטו. עד שהגיעו לוואדי עמיר, הנשים כרעו תחת נטל נשיאת ילדיהן. המונגולים תלשו את הילדים מזרועותיהן — ובכללם בנם של אלפח'ר וסת אלרואסאא' — והשליכו אותם ארצה בעודם קוראים להוריהם. כאשר המכתב מתחדש בוורסו, השולח (או המספר של הרקטו?) מתאר את מצוקתו הכלכלית הקשה במקום שאליו הגיע (סוריה? בלביס? פוסטאט?). כל מה שהיה לאלנשיא אלפח'ר, בגדים או כל דבר אחר, אבד. בעבר תמכו בהם הקהילה או תורמים פרטיים ("כאן יצלנא מזונות"), אך כעת אין לאיש פנאי אליהם, אף שהם מצהירים על אהבתם. הוא מזכיר אדם בשם ברכאת בעל התואר אלתפארת; רופא נכבד; ונכבדים נוספים האומרים שעל השולח או הנמען להשיג צו/כתב מינוי (תוקיע) ולהתמנות לראש הקהילה (מקדם, חאכם). ישנן עוד שורות ספורות דהויות, וההמשך חסר. ייתכן חיבור עקיף עם מסמך נוסף.
תרגום לעברית
צד א
[...]
ובסוכות ג[...] אירע החילוף והציבו
את המנגליקאת (מכונות ההיטל) על העיר ביום שמחת תורה
לקחו את העיר ובזזו אותה ולקחו אותם שבויים
אותו ואת אֶחָיו ואת אחותו ואת אשתו האומללה
סת אל-רֻאַסָא, אחות הנשיא אל-פַכְ'ר יר"ה, הוא
אמר: והיה להם ילד בן שנתיים וקצת
כמו ילדי [...] הילד על
[...] מיהודי העיר
משום שהיה משרת אותם. אמר: ואנחנו עם אנשי העיר
אלפים רבים, נשים ואנשים וטף,
מובילים אותנו לפניהם כיום התחייה (יום הדין).
אמר: הגענו אל ואדי עַמִיר, פיגרו הנשים
בהליכה מרוב עייפותן בנשיאת ילדיהן. אמר:
לקחו הטטרים את הילדים והשליכו אותם על הדרך,
ב[...] ולקחו [בידם] את הילד, השליכוהו
מכתפי האישה שנשאה אותו. אמר: והחל הילד
לבכות ולזעוק "אבא אבא", וביקש אביו
שלמה לסחוב אותו, ולא הניחו לו, ורמסו אותם
הבריות והבהמות יחד עם אשר השליכו מן הילדים
וממי שפיגר בהליכה. אמר: ולא חדלה אמו
האומללה, המסכנה, לצווח ולצווח, ונשארה
צד ב
[...] אללה תעא]לי (=האל יתעלה) יחון אותנו
בכך, וירחמנו למענו ולמען דויד עבדו,
כי אנו במצב קשה מאוד מן היוקר הזה:
אנו קונים את הלח[ם] רטל בשלושה־עשר קרטאס וחצי,
ואנו בצרה קשה. וכל מה שהיה בבעלות
הנער הנשיא אלפכ'ר יר"ה (=ירחמהו האל), מלבוש וזולתו —
מכר אותו, ומדי שבוע י[...] ומוציא עלינו.
האל יתעלה [...] עיסוק
ברפואה; ולפיכך התמעטו מזונותיו. היו מגיעים אלינו
מזונות — ונפסקו; ואם מגיע דבר־מה, הוא בשיעור מועט
מאוד, כי ה[אנשים] מוכים כמונו, אך מגלים
לנו את האהבה הגדולה. וניסה אותי ושאל אותי
הרופא ברכאת אלתפארת שצ"ו והאדון
הרופא המעולה [...] החכמים
[...] אל[...] וזולתם מן הנכבדים,
אמרו: ניקח לך כתב־מינוי (תוקיע), ותהיה אתה המוקדם
עלינו, דיינֵנו, ותנהל את ענייננו. הודיתי להם
על כך [...] //[...]\\, וכאשר שבו אליי
ו[...] בעניין והחלו בו, נועדתי
עם הנכבדים וזולתם ואמרתי: אין ביכולתי,
מטעמים; ראשית [
[...]
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Alan Elbaum, [digital geniza document edition] (n.p., 2024)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.