T-S K25.279

תיאור

מכתב בערבית-יהודית, מחוגם של נשיאי מוצול בני המאה ה-13. הכתב דהוי מאוד, וההתחלה והסיום חסרים. כל פני המסמך וחלק מגבו מנוסחים כדיווחים ממקור שני ("הוא אמר... הוא אמר... הוא אמר..."). פני המסמך כוללים תיאור מזעזע של פלישת המונגולים (תתר; השווה למסמכים נוספים השייכים לאותו חוג של נשיאי מוצול ואולי מאותו שולח). המונגולים נכנסו לעיר המספר בשמחת תורה ובזזו אותה, ולקחו בשבי את הנשיא אלפח'ר, את אשתו סת אלרֻאַסַאא', את אחיו, את אחותו ואת בנו בן השנתיים. אלפי גברים, נשים וילדים נמלטו. כאשר הגיעו לוואדי עֻמַיר, הנשים היו תשושות מנשיאת ילדיהן. המונגולים תלשו מהן את הילדים — ובהם בנם של אלפח'ר וסת אלרֻאַסַאא' — והשליכום ארצה בעודם זועקים לאמותיהם ואבותיהם. כאשר המכתב מתחדש בגב, השולח (או המספר של פני המסמך?) מתאר את מצבו הכלכלי הקשה במקום שאליו הגיע (סוריה? בלביס? פוסטאט?). כל שהיה לנשיא אלפח'ר, בגדים ושאר רכוש, אבד. בעבר נתמכו על ידי הקהילה או על ידי תורמים פרטיים ("כאן יצלנא מזונות"), אך כעת אין הבריות פנויים לתת בהם את דעתם, אף שהם מצהירים על אהבתם אליהם. הוא מזכיר אדם בשם ברכאת בכינוי אלתפארת; רופא נכבד; ונכבדים נוספים האומרים כי על השולח או על הנמען להשיג כתב מינוי (תַוְקִיע) ולהיות למנהיג (מֻקַדַּם, חַאכִּם) של הקהילה. נותרו עוד כמה שורות דהויות, וההמשך חסר. ייתכן שמדובר בחיבור עקיף למסמך נוסף.

Princeton Geniza Project description: Letter in Judaeo-Arabic. From the circle of the 13th-century Mosul Nasis. Extremely faded. The beginning and ending are missing. All of recto and part of verso are narrated as secondhand reports ("he said... he said... he said..."). Recto is a horrifying account of the Mongol (Tatar/תתר) invasion (cf. Bodl. MS heb. a 3/24 and T-S 20.128, belonging to the same circle of Mosul Nasis and possibly from the same sender). The Mongols entered the narrator's city on Simḥat Torah and plundered it, taking captive al-Nasi al-Fakhr, his wife Sitt al-Ruʾasāʾ, his brothers, his sister, and his 2-year-old son. Thousands of men, women, and children fled. By the time they reached Wādī ʿUmayr, the women were exhausted from carrying their children. The Mongols tore the children away—including the son of al-Fakhr and Sitt al-Ruʾasāʾ—and threw them on the ground as they cried out for their parents. When the letter resumes on verso, the sender (or the narrator of recto?) is describing his difficult economic circumstances wherever he has ended up (Syria? Bilbays? Fustat?). Everything that al-Nasi al-Fakhr had, clothing or otherwise, has been lost. Previously they were supported by the community or private donors ("kāna yaṣilunā mezonot") but now the people cannot spare any attention for them, even though they profess to love them. He mentions someone named Barakāt with the title al-Tifʾeret; a distinguished physician; and other notables who say that either the sender or the addressee should obtain a decree/rescript (tawqīʿ) and become the leader (muqaddam, ḥākim) of the community. There are a couple more faded lines, and the continuation is missing. Possibly an indirect join with T-S Ar.30.107 (PGPID 20244). ASE