מסמך משפטי מבית הדין השכונתי של באב אלח'רק ואלסעאדה בקהיר, בכתב ערבי

תיאור

מסמך משפטי מבית הדין השכונתי של באב אלח'רק ואלסעאדה בקהיר, בכתב ערבי. מתוארך ל-8 בשעבאן 1104 להג׳רה = 14 באפריל 1693 לספירה (גרגוריאני). הקאדי: עבד אלמחסן בן עלי אלחנפי. במסמך רוכש היהודי הרבני סלמון בן מוסא בן סלמון אלסכנדרי (אותו האיש המופיע גם במסמך אחר) מן היהודי הרבני יוסף בן שועה בן נחמן נכס בקהיר, בחארת אליהוד (רובע היהודים), בדרב קציב. זכויות הנכס נקבעו קודם לכן במסמך מבית הדין השכונתי של אלצאלחיה אלנג׳מיה מיום 16 במחרם 1084 להג׳רה = 3 במאי 1673 לספירה. אחר כך באים כעשרה שורות של תיאור הנכס וגבולותיו: הגבול הדרומי הוא הסמטה שבה הדלת; הגבול הצפוני הוא "בית החולים של יהודי המערב" (מארסתאן אליהוד אלמע'ארבה); הגבול המזרחי הוא נכס השייך לווקף של יהודי מצרים; והגבול המערבי הוא נכס השייך לווקף של היהודי מוסא אלשאמי. לאחר מכן נכנס לתמונה גורם נוסף, ככל הנראה סוכן של המוכר או של הקונה: זין בן אבראהים בן חיים אלקלעי. בהמשך מוסר המסמך רשימה של העברות בעלות קודמות של הנכס לאורך תקופה של יותר ממאה שנה. הראשון הוא אצ׳לאן (ככל הנראה שיבוש של השם הטורקי אסלאן, "אריה") יהודה בן מסעוד בן נסים המכונה זכזון(?), שמעורבותו קשורה למסמך משפטי קודם מבית הדין של הצאלחיה מיום 2 במחרם 1072 להג׳רה = 28 באוגוסט 1661 לספירה. נראה שאסלאן/יהודה זה היה בעליו הקודמים של הנכס, אשר בתורו רכש אותו ממוסא בן סעיד בן יעקוב המכונה שבונה(?), כמתועד במסמך משפטי נוסף מבית דין הצאלחיה מיום 10 בג׳מאדא אלאולא 1071 להג׳רה = 11 בינואר 1661 לספירה. מוסא זה בתורו קיבל את הנכס מאמו סולטאנה בת מוסא בן סעיד בן יעקוב, המכונה גם היא שבונה(?) (מן הסתם הייתה קרובת משפחה של בעלה, לאור הדמיון בין השמות). היא עצמה קיבלה אותו מאביה מוסא, אשר בעלותו על הנכס נקבעה במסמך משפטי מבית דין הצאלחיה מיום 27 בשואל 987 להג׳רה = 17 בדצמבר 1579 לספירה (יוליאני). המסמך מסתיים בנוסחאות משפטיות ובחתימות של שישה עדים בתחתיתו. בצדו האחורי של המסמך רשומות ארכיוניות בכתב יהודי-ערבי ובכתב ערבי. מעניין שהרשומה בכתב יהודי-ערבי מתייחסת לנכס בפעם הראשונה כאל "בית כנסת" (כניס): - כניס דרב קציב - حجة بسطان(؟) بدرب قضيب بحارة اليهود باسم المعلم سلمون לתצלומי המסמך ולפרטי מקורו ראו רישום הקטלוג של אפרים ווסט משנת 2009.