מכתב מחֻסַיְן אבן חַסַן אלכַּנְזִי אל האפרכוס הנובי אֻרֻוִּי באבְּרִים

צד א

1. בסם אללה אלרחמן אלרחים
2. <מודיע אני> את הוד מעלת אדוני הנעלה, שר הסוסים ווזיר המלך — יאריך אללה את ימיו ואת חסדו,
3. ויקיים את עוזו ואת טוב מזלו — על הגעתו של נושא המכתב הזה אל ארץ הנוּבּים, ועמו סוס
4. כדי לבקש את פרנסתו במכירתו. הוא ממי שראוי לנהוג בו כשורה, לשמור עליו ולדאוג לו.
5. יש לו זכות להגנתך הרגילה, כפי שתמיד היה נשמר על ידי פנייה אל המושלים ואחרים
6. מעבדיך ומשרתיך, שכן מוטל על כבודך להגן עליו ולדאוג לו,
7. כמנהגך, עד שישוב — ועל כך יכיר טובה — שכן שמו הטוב הולך לפניו. וכתב הגיע אליי ביד
8. נערך אִבּסי, וכתבתי לו תשובה עליו. ואשר לחדשות מן הצפון, מאז יצא
9. הוד מעלתו הרם והנשגב, לא הגיע אלינו אלא מה שהיה זמין בנקל. הענינים כולם על מכונם, השבח לאל.
10. משרתיך לא ירדו במורד הנהר. כתוב לנו על כך. שלום. השבח לאל לבדו וברכותיו על אדוננו מחמד הנביא ומשפחתו ושלומו.
11. וחסבנא אללה ונעם אלוכיל.

צד ב, כתובת, טור ימני

12. הוד מעלת אדוני האִכְּשִׁיל, שר הסוסים ווזיר <המלך> אֻרֻוִּי,
13. מושל ארץ מַרִיס ונפותיה,
14. <יאריך> אללה את ימיו ויקיים את עוזו.

צד ב, כתובת, טור שמאלי

15. המכיר לו טובה, חֻסַיְן בן חַסַן
16. אלכַּנְזִי.