מכתב מחצן אלדולה אבן אלעסקלאני אל האפרך הנובי אורוי בעיר איברים
MIAC 23973.21
MIAC
📜אין תצלום זמין
תצלומים: זכויות היוצרים שמורות למוסד המחזיק — ראו תנאי השימוש באתר הספרייה הדיגיטלית
סוג מסמך
מכתב
שפה ראשית
ערבית
ספרייה
MIAC
אוסף
MIAC, QI
תיאור
מכתב מחצן אלדולה אבן אלעסקלאני אל האפרך הנובי אורוי בעיר איברים. אבן אלעסקלאני פותח באישור קבלת מכתבו של האפרך ומשיב למה שנראה כחששותיו של האפרך בנוגע למסע שהוא מתכנן אל מלך נוביה. אבן אלעסקלאני מבהיר את מעמדו: "אינני חייל בצבא המלך שיהיה מקום לחשוש ממני. אני איש סוחר, עבדו של מי שגמל עמי חסד" (או: העניק לי חסדו). הוא דוחה עוד את הטענה שהוא "נערו-עבדו של אדון החנית", ומכריז לעומת זאת: "איני אלא סוחר", אורחו של המלך, וכי התאכסן אצל אדון החנית "כדרך שאר הסוחרים". הוא מסביר שדחה את מסעו אל המלך בשל חודש רמצ'אן, "חודש קשה" למסעות, ובכוונתו לצאת "אחרי החג". בהמשך הוא מבקש מן האפרך לכתוב אל "עבד המלך" ולבקש ממנו למסור משלוח שהובטח לו. הוא מזכיר גם משלוח מתנות שנשלח באמצעות עבד: "חמש חתיכות (בד), כלי שתייה גדול, סלסלה קטנה של מתיקה ומזרן". הוא מבקש בדחיפות שיוחזר אליו נערו-עבדו, ומדגיש שאינו "יכול לצאת לדרך עד שיגיע נערי". בשולי המכתב הוא מבקש מן האפרך לשלוח מכתב שיתיר ל"קבוצה של סוחרים" להיכנס עמו לנוביה ולהתייצב לפני המלך, דבר שיסייע להם "בפרנסתם". אבן אלעסקלאני מופיע כדמות יריבה במכתבו של לאמע אבן חסן, המתלונן בו במרירות על כך שאבן אלעסקלאני שם מכשולים בפעילותו בחצר מלך נוביה (מסמך 9 מקורפוס קצר איברים): "נערי-עבדי הגיע מושפל ומקופח בידי אבן אלעסקלאני… וכי אבן אלעסקלאני הוא המלך ואנו עבדיו והמתרפסים לפניו?" (שורות 9–17 בגב המכתב). מכתב זה, לעומת זאת, מספק הקשר חשוב למערכת היחסים המורכבת של אבן אלעסקלאני הן עם מלך נוביה והן עם האפרך. ראו גם מסמך 28 מקורפוס קצר איברים.
תרגום לעברית
צד א
בסם אללה אלרחמן אלרחים
הגיע מכתבו של אדוני האכשיל (שר הפרשים), בעל הסוסים, יאריך האל את חייו
ויתמיד את חסדיו וידכא את אויביו, ועיינתי בו בעמדה של שמח על בואו
ומאושר על הגעתו. ובאשר למה שהזכיר על עניין הנסיעה אל
המלך, ואמרתך שהוא חושש — הנה, בחסדי האל יתעלה, אינני חייל
מחיילי המלך שאפחד; אני איש סוחר, עבד למי שהיטיב עמי,
ואיני מסרב להיכנס אל המלך, ישמרהו האל יתעלה. כבר נסעתי
אליו בעבר, והוא נהג בי בחסד, פטר אותי לדרכי, היטיב עמי והבטיח לי משלוח (רסאלה),
ואני עבדו ומשרתו, ושמו הטוב יוצא לפניו. ובאשר לאמירתם שאני נערו (ע'לאם)
של בעל החנית (צאחב אלחרבה) — אינני אלא סוחר. הייתי אורחו של המלך והתאכסנתי אצל בעל
החנית ככל הסוחרים. לא כל מי שמתאכסן אצל אדם הוא נערו. הוא מיטיב עם האורחים;
מי שמיטיב עם הסוחרים — הם ממהרים אליו. ואתה, אכשיל,
שוליים ימניים של צד א
בהיטיבך עם הבריות והסוחרים — הם ממהרים אליך, ואתה מהולל בארצות המוסלמים.
לא נמנעתי מלנסוע אל המלך אלא משום שחודש רמצ'אן חודש קשה, מחשש מפני הנסיעה
צד ב
בדרך, שאאלץ להפר את הצום. ואני, אם ירצה האל, אחרי החג אסע אל המלך.
ואני מבקש שתואיל בטובך לכתוב מכתב אל עבד המלך שימסור לי את המשלוח
שהבטיח לי, ושעניין זה ייעשה על ידיך. לא יכולתי
לשלוח אליך תשובה למכתבך בלי תשלום במזומן, ולא היה עמי אלא עבד (וציף) אחד
שהשקה אותי מים, ושלחתיו אליך, ועמו חמישה חתיכות (בד), סל גדול לשתייה, סל
של ממתקים ומזרן בשבילך; והדברים הללו לך ובשבילך בלבד. ואתה מעולם לא הודעת לי
(אם קיבלת). לא יכולתי שתשלח אלי מכתב ואשלח לך תשובתו בלי תשלום במזומן,
ואני מבקש שתשלח אלי את נערי במהרה. חי האל, לולא נסיעתי אל
המלך, לא הייתי שולח אליך את המעט הזה. אל תניח לנער להתעכב יום אחד,
ושלחהו אלי עם נערך, כדי שאסע אני והוא יחד, אם ירצה האל. שלום מיוחד למעלתך
ולכל הטוב אצלכם, אם ירצה האל. ומסור את שלומי למלך והודע לו שאני, אם ירצה האל, בא אליו,
ואיני יכול לנסוע עד שיגיע אלי (הנער). והשבח לאל לבדו.
את נערי — שלחהו מהר מהר!
צד ב, שוליים ימניים
שלח אליי את מכתבך כדי שקבוצה של סוחרים תיכנס עמי (אל המלך), שכן בכך תיטיב
עמם בפרנסתם. על כן, אבקש שיגיע אליי מכתבך עבורם.
צד ב, כתובת, טור ימני
יגיע מכתב זה אל אדוני האכשיל
אדון הסוסים, אֻרֻוִי, יאריך אלוהים ימיו.
צד ב, כתובת, טור שמאלי
עבדו,
חִצן אלדולה (מבצר השושלת) בן אלעסקלאני.
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Geoffrey Khan, Arabic Documents from Medieval Nubia (Cambridge: University of Cambridge and Open Book Publishers, 2024)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.