צילום של שטר בית דין מוסלמי המתעד נכסי הקדש שונים של הקהילה הקראית בירושלים
NLI CAHJP ET-Ca. 61
NLI
- סוג מסמך
- מסמך משפטי
- שפה ראשית
- ערבית
- תאריך
- 1563-04-05
- תאריך מקורי
- 11th Shaʿbān 970
- ספרייה
- NLI
- אוסף
- NLI
תיאור
צילום של שטר בית דין מוסלמי המתעד נכסי הקדש שונים של הקהילה הקראית בירושלים. השטר נערך בשנת 1563 לספירה ומפנה לשטר קודם משנת 1559. מיקומו הנוכחי של המקור, וכן הדרך שבה הגיע הצילום, אינם ידועים בשלב זה. המסמך ותוכנו הוזכרו במהלך סכסוך על השליטה בהקדשות הקראים בירושלים בשנות השלושים של המאה העשרים, כפי שנדון בספרו של יוסף אלגמיל 'תולדות היהודים הקראים', כרך ב, עמ' 337–365. הדמות המרכזית הנזכרת בשטר היא עבד אלעזיז בן עבד אלגﱠפﱠאר בן עבד אלכרים, הקראי מדמשק, המתואר כ"הממונה השרעי על הקדש עניי היהודים הקראים היושבים בירושלים" (אלנאט'ר אלשרעי עלא וקף צעאליכ אליהוד אלקראאיין אלמקימין באלקדס). אחד הנכסים מאושר על פי שטר קודם, מיום 17 בד'ו אלחג'ה שנת 966 להיג'רה. נכס זה, וכן בנו של הממונה — שאף הוא שימש ממונה על הקדשות הקראים — נזכרים בשטר בית דין משנת 1583 לספירה. בסך הכול מתוארים בפירוט שנים־עשר נכסים שונים, לרבות חלקיהם השונים והנכסים הסמוכים להם. הנכסים ממוקמים "בשכונת הקראים" (בשימוש מתחלף במונחים מחלה וחארה). בין ציוני הדרך הסמוכים הנזכרים: "בית הכנסת הישן של הקהילה הקראית" (כניס טאאפה' אליהוד אלקראאיין אלקדימה), "סמטת המאפייה", "בית זיתון היהודי", דירתו של "בנו של הפקיה החנבלי", "הקדש בית החולים" (מארסתאן) ועוד. המסמך מאשר כי נכסים אלה נמצאים תחת פיקוחו של עבד אלעזיז הנזכר "מזה למעלה מארבעים שנה, מלפני הכיבוש" של ירושלים בידי העות'מאנים. אדם בשם עבד אלכרים בן מוסא, הרופא היהודי, המתואר כ"ממונה על נכסי הקראים בירושלים", נזכר בשני מסמכים מבית הדין המוסלמי בירושלים שפרסם אמנון כהן (מס' 339 משנת 1551 ומס' 371 משנת 1558, בכרך שהקדיש למאה השש־עשרה), העוסקים בנכסים שנראה כי הם אותם נכסים המפורטים במסמך הנוכחי. ייתכן שעבד אלכרים זה הוא סבו של עבד אלעזיז. השטר חתום ומאושר בידי מושל ירושלים, בצירוף חתימות נוספות המאשרות את חתימת המושל, ותאריכו 11 בשעבאן שנת 970 להיג'רה (5.4.1563 לספירה). התיק כולל, נוסף על הצילום, תרגום מלא לעברית המאושר בידי נוטריון ישראלי (משנת 1976), ונושא חותמת של "העדה הקראית בישראל".
מסמכים קשורים
ארבעה קטעים המרכיבים את רובה של איגרת בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה ראשית המאה ה-16, ואולי המאה ה-15…
טיוטת מכתב משליח אנונימי, שכתב מפוסטאט/קהיר, אל נמען לא ידוע בירושלים. בעברית. מתוארך: יום שני, כ״ב…
מסמך משפטי בעברית. מתוארך: יום שני, ח' באדר א' [ה'רצ"ג] = 3 בפברואר 1533. המקרה הספציפי זוהה על ידי אביחיל…
מכתב מרב שלמה בן יהודה גאון לאישיות בפוסטאט. התיארוך לפי גיל: בקירוב 1030. המכתב מתאר את השתלשלות העניינים…
מכתב מהמלמד אבו אלחסין יהודה (בן אהרן?) אבן אלעמאני, באלכסנדריה, אל בן דודו מדרגה שלישית וגיסו הרופא ישועה בן…
מכתב מרופא בסלוקיה (סילִיפְקֶה) אל בעל אחותו, ככל הנראה בפוסטאט. מתוארך ל-21 ביולי 1137. הקיסר הביזנטי יוחנן…
מכתב מקהילת אלכסנדריה אל שמואל הלוי, "נשיא הלוויים, פאר הרופאים" בן שלמה, ובו בקשת סיועו במאבק כנגד גזירה…
מכתב מאבו אלפרג' ובנו אבו אלמג'ד בבלביס אל אליהו הדיין (שהוא בן דודו — אבן ח'אל — של אבו אלפרג'). הם שוהים…