מסמך מבית דין מוסלמי משנת 1456, המתאר בפירוט רב את מעמדם המשפטי של בתי הכנסת היהודיים בקהיר ובפוסטאט

תיאור

מסמך מבית דין מוסלמי משנת 1456, המתאר בפירוט רב את מעמדם המשפטי של בתי הכנסת היהודיים בקהיר ובפוסטאט, וכן של הכנסיות הנוצריות. המסמך נשמר בבית הכנסת הקראי דאר סמחה, שם זוהה וצולם על ידי ד"ש ריצ'רדס בשנת 1969, ובהמשך פרסם ריצ'רדס תעתיק ותרגום של הטקסט. מקום המצאו הנוכחי של המסמך המקורי אינו ברור, אך נראה שהופקד בספרייה הלאומית המצרית (על פי רסטו). אורך המסמך שישה מטרים והוא כולל למעלה מ-300 שורות. הוא אינו שלם — חסרות שורות מראשיתו (ובכללן שתי שורות שהיו עדיין קיימות כאשר גוטהיל פרסם את המסמך לראשונה ב-1907), וחסר גם קטע בהיקף לא ידוע לאחר שורה 67. תחילה מתאר המסמך אירועים, גזרות והחלטות משפטיות קודמות בנוגע לחוקיות בתי התפילה של בני החסות, הטלת "תנאי עומר" עליהם וקבלתם על ידי מנהיגי העדות. החל משורה 25 מתוארת עתירה שהובאה בפני הקאדי החנפי על ידי "עבד אלחק, שיח' טאיפת אליהוד אלקראאיין" ו"אסחאק ריס אליהוד אלרבאן" (שורות 34–35). הקאדי בחן את העתירה לאור פסיקות קודמות ולאור התחייבות מנהיגי בני החסות בעקבות אירועי 1442–1443 (הנדונים במאמרו של מארק כהן ב-BSOAS 47), והורה לסגנו, אפצ'ל אלדין, לחקור בעניין. הסגן, בלוויית מספר חכמים ואדריכלים, בא לבדוק את "שני בתי הכנסת של היהודים הקראים, בקהיר ובפוסטאט — בקהיר בחארת זווילה". בשורה 67 מופיע פער בטקסט, שבו פורטה הבדיקה (כשף) (חלק מהטקסט החסר עשוי להיות במסמך שנרשם כ-PGPID 40664). כשהטקסט מתחדש, מתואר בפירוט בית כנסת אחר (ככל הנראה זה שבפוסטאט), כולל כל מה שיש לתקן או לבנות מחדש. גבולותיו מתוארים בשורות 90–94, ומודגש שבית הכנסת מוקף חורבות מכל עבריו, למעט מסגד בצדו הצפוני שגם הוא זקוק לתיקונים. סגן הקאדי העיד על ממצאיו ב-27 ברמצ'אן 859 להג'רה (10.9.1455) וקבע כי יש להתיר את השיפוצים. אישור זה נתקל בהתנגדות. ארבעת הקאדים התכנסו, ובתי הכנסת בפוסטאט נבדקו שוב, ובכללם "בית הכנסת בשכונת (ח'ט) מצאצה, בחורבות פוסטאט" (שורה 151). בית כנסת זה נמצא עומד בהתאם למותר, אולם כמה כנסיות נוצריות נמצאו משופצות ללא היתר (שורות 160–161). הקאדים התכנסו שוב וסקר נוסף יצא לדרך. נמצא שכנסיית אבו ג'רג' שופצה ללא היתר. האחראי על הכנסייה, מיח'איל בן שרכיס (שורה 184), נחשב אחראי, הולקה, הועבר בסך מבזה ונאסר. חלק מהנוכחים ביקשו להרוס את כל בתי התפילה של בני החסות. בעקבות זאת התנהל דיון ממושך על היקף ההיתר הכלול ב"תנאי עומר" שאושר בראשית 1443. לבסוף פסק הקאדי החנפי כי יש להתיר תיקונים (שורה 235 ואילך). סגן הקאדי, אפצ'ל אלדין, יצא שוב עם מספר בודקים ומהנדסים, וניתן היתר לשיפוצים בבית הכנסת הקראי "בחארת זווילה, בתוך שכונת הקראים (בדאח'ל חארת אלקראעיין) בשכונה הנזכרת" (שורה 242). השיח' עבד אלחק קיבל את ההיתר. בהמשך מובא העתק של "תנאי עומר" שאליו התחייבו מנהיגי בני החסות עוד ב-1443, בצירוף שמות המנהיגים. הקאדי החנפי וסגנו אישרו את המסמך בתשעה בצפר 860 להג'רה (18.1.1456). לאחר מכן מובאת רשימת תיקונים קטנים, וחתימות העדים והמהנדסים שהשתתפו בבדיקות.