T-S NS J342

תיאור

רקטו: מכתב או עצומה בערבית-יהודית. לפי הצעתו של גויטיין, המכתב נכתב אל הדיין אברהם בן נתן, שהשתמש בו מחדש לרישום חשבון בוורסו. השולחת היא אישה. רק החלק הראשון של כל שורה השתמר, ולכן קשה להבין את התוכן במלואו. נראה שבעלה של הכותבת מצוי במסע מזה למעלה משנה, בעוד היא נותרה בבית. כמו כן נראה שאנשים מסוימים ביקשו לשחרר את בתה של שפחה (פא-ראמוּ עִתְק אִבְּנַת אלגַ׳א[רִיה]). מן הקטע הבא השתמרו רק צירופים מקוטעים: המספר 10; מישהו המעיד "עליה"; "מסמכה"; בית הדין; "שארית הכתובה"; "היא נכנסה לבית"; ו"הראשון". בשוליים מופיע דו-שיח מורחב בין הדוברת לבין גבר, ככל הנראה בעלה: "אמרתי לו, 'חזרת(?) [...], והסימן לכך הוא הפיוס בינינו ותביעתי ממך את הכתובה,' והוא ענה, 'אני יודע זאת, אבל ניקח אותך(?),' ואמרתי לו על דרך הדחייה שלו/של הדבר, 'אין לי תחליף.' הוא אמר, 'אם . . . מן המוהר (מַהְר) שלך . . .'"

Princeton Geniza Project description: Recto: Letter or petition in Judaeo-Arabic. Goitein suggests that it was written to the judge Avraham b. Natan, who reused it for the account on verso. The sender is a woman. Only the first part of each line is preserved, so it is difficult to understand the content. It seems that her husband has been traveling for over a year while she remains at home. It seems that some people wanted to manumit the daughter of a female slave (fa-rāmū ʿitq ibnat al-jā[riya]). Only fragmentary phrases are preserved out of the next section: the number 10; someone testifying "about her"; "her document"; the court; "the remainder of the ketubba"; "she entered the house"; and "the first." The margin contains an extended dialogue between the speaker and a man, presumably her husband: "I said to him, 'You returned(?) [...], and the sign is our reconciliation and my demanding the ketubba from you,' and he said, 'I know that, but we will take you(?),' and I said to him by way of rejecting him/this, 'I have no replacement.' He said, 'If . . . from your dower (mahr). . . .'