תרגום לעברית
צד א
- שלומות להגדילה וברכות להכפילה
- ורוח והצלה ופדות וגאלה ושמחה
- וגילה מלפני שוכן מעלה יהיו כלם
- זר וִנִזִר ועטרה וצפירת תפארה
- לכג'קצת' מרנו ורבינו אברהם החכם
- והנבון הנחמד והנעים בכל מדותיו
- הזקן והנכבד ראש הקהילה שצ בן כגק
- מרנ ורבנ פרחיה ת'נצב'ה, אוהבך ודורש
- שלומך ומתפאר בזכרך הטוב, עבדך
- הקטן ישועה הכהן בן יעקב זלה'ה, מרבה
- שלום הדרתך נצח סלה. אודיעך מרינו
- שמשרתך הקטן בחסד אל עליון יודו לי'
- חסדו. נודע לעבד חצרתך (מעלתך) הרמה על פטירתו
- של אדוננו ומורנו המנוח מצמון, מרדכי הזמן,
- העמוד המיומן, נגיד ארץ תימן, שר
- הקהילות, עטרת המקהילות, תנצב'ה עצ'וח',
- בן כג'ק מרנ ורבנ יפת נ"ע. וזאת נודעה לעבד
- חצרתך מפי אחרים, לא ממכתב שהגיע אל עבד
- חצרתך, לא מחצרת אדוני ולא מחצרת
- אדוניי ומרותיי מרנו ורבינו חלפון שֹצֹ ומרנו
- ורבינו בנדאר נטריה רחמנא, בניו של רבנו מצמון נֹעֹגֹ,
- אלא הגיע אל חברינו מחצרת שניהם מכתב
- שאני עבד חצרתך לא עמדתי עליו. שכן היא — יאריך
- אללה את כבודה — יודעת שהתכתבותם עם מי שקידש
- אללה את נשמתו נעשתה בנפרד, ושל עבד חצרתך בנפרד.
- ועל כך כתבתי לחצרת שניהם הרמה, שיגיעו
- מכתביהם הנכבדים אל העבד האהוב/הנאמן ביותר של חצרתו,
- להודיעך על כך, שכן אתה מן האהובים והמסורים ביותר לעבד
- חצרתו. לחצרתך ולכל אשר תחת
- השגחתך — מיטב השלום. וייטיב אללה — יאריך
שוליים – צד ימין
- את כבודו — במכתב
- נכבד, בכל עת ש
- יזדמן לאדוני
- הגעת בא ביבשה
- או מפליג
- בים — זאת,
- בחסדו,
- שלא אחסר.
- ושלום לך
- אדונינו
- יגדל לעדי
- עד ולנצח
- נצחים
- ועבד חצרתו מבקש מבורא הכל להנציח את יורשו על
- חצרתו, ואת מי שתחת חסותו, ועל חצרת אדוני
- בניו בכל טוב, ויחזק את זרועם,
- ויעניק לו קרבה [אליו יתברך].
צד ב
- תגיע זו האיגרת בשמחה
- ממהרת לכגקצ'ת מרינו ורבינו ישועה
- אברהם החכם והנבון ירא י' וסר
- מרע בן כגק מרנ ורבנ פרחיה
- נעג
- משרתך הקטן
- הכהן בן יעקב
- זלה'ה
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein and Mordechai Akiva Friedman, India Book 3: Abraham Ben Yijū, India Trader and Manufacturer: Cairo Geniza Documents (in Hebrew) (Jerusalem: Ben-Zvi Institute, 2010)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.