פרוטוקול דיון בבית הדין בפוסטאט בעניין הסכסוך שבין יוסף הלבדי, סוחר ההודו, לבין יקותיאל בן משה, "נציג הסוחרים" (וכיל אלתג'אר) בפוסטאט. ישיבת הבוקר של יום שני זה התקיימה בהמשך ישיר לישיבה שנערכה ביום חמישי הקודם (המתועדת במסמך אחר באותו תיק). בישיבה הנוכחית הושלמה חקירתו של יוסף הלבדי. המסמך כתוב בכתב ידו של הלל בן עלי. מתוארך ליום שני, ח' באייר א'ת"ט לשטרות, הוא 12 באפריל 1098 לספירה.
תרגום לעברית
בתרין בשבה דהוא תמניה יומי בירח אייר שנת את''ט לשטרו[ת]
הופיע לבית הדין מ' יקותיאל הנזכר בגב הדף הזה ותבע את מ' יוסף
הנזכר עמו גם הוא בגבו, על עֶדֶל (חבילה) של מיעה (סטוראקס) יבשה, שמשקלה
380 מַן, ושאל היכן נמכרה וכיצד. וכשנשאל מ' יוסף דנן על כך,
אמר: מכרתי מן המיעה הנזכרת בדהלכּ שמונים מַן [ב]ארבעים
דינרים דהלכיים במזומן, ששוויָם עשרה דינרים מצריים, ואת היתרה [כבר] הובלתי
עמי להודו, ויצאו ממנה מכס ומעשרות ומזון והובלה. היתרה נמכרה
במאה ועשרים דרהם נהרוארה במזומן, ששוויָם בקירוב
שמונה דינרים מצריים. אמר מ' יקותיאל: אשאלנו האם הוביל אותה כפי שהיא,
או שמא קנה אותה על חשבונו, או שהוביל בתוכה דבר-מה. אמר: הובלתי בתוכה מרגאן (אלמוגים)
שלי מדהלכּ להודו //כקנטאר אחד\\ ולא חייבו אותה במוונה (הוצאות) עד להודו, והובלתי אותה עד נהר-
וארה. וכאשר הגעתי לשם הוצאתי את המרגאן ממנה, וחייבוה שם
במכס ובמעשרות, לפי שהמרגאן אין עליו שם דבר. ולא אירע בה
דבר עד הגיעי ועד מכירתה, ולאחר מאמץ נתקבלו בה מאה ועשרים
הדרהם שהוזכרו לעיל. אמר מ' יקותיאל: מסרתי לו עשרים
דינרים מצריים מעולים, שיהיו מוונה — אשאלנו למה יצאו. נשאל
מ' יוסף על כך ועל פירוט העשרים דינר. אמר: מהם דינר אחד
וחצי — דמי הובלה מכאן לקוץ. אמר לו מ' יקותיאל: הדינר וחצי הזה
על מה נזקף לחובתי, כדבריך? אמר: על חתיכת המיעה, על חתיכת האשנה (חזזית),
ועל שאר הסחורות — הנחושת, הבז (בדים), ⟦והמר⟧ והאפתימון (חוט התמם). ואת דמי ההובלה הללו קיבל
פתאן. ובאחמים חויבתי בשמינית דינר, ובקוץ בשמינית דינר. וכאשר הגעתי ל-
קוץ קניתי בד גס וציוד להטענת גמלים //וחבלי סַלַבִּי\\ בערך חצי דינר,
דינרים, נושאים כשמונה מאות לַיְתִי בקירוב, פחות או יותר. והגעתי לעיד'אב,
שילמתי למי שסירק (ניקה) את צרור הבז רבע דינר, ולסבל שני קיראטים, וסילקתי
בעיד'אב על שני הגמלים חמישה דינרים ושליש, ולסבלים שני קיראטים.
בעידאב שילמתי רבע דינר עבור אריזה מחדש של הסחורה בשני חבילות, כפי שהיתה קודם,
ורבע דינר עבור מחצלות; לסבלים ולרב־החובל של הספינה: שמינית דינר, ששולמו
לפני שהועמסו שתי החבילות. עבור ההובלה
מעידאב לדהלכּ שילמתי שישה דינרים ורבע, ובדהלכּ מכס עבור שתי החתיכות
שישה דינרים, לאחר ששילמתי שוחד בסך דינר ושני [קיראטים]. עבור ההובלה
של חתיכת ה⟦⟧ //אושנה (חזזית)\\ שילמתי דינר אחד מדהלכּ לעדן". שאל אותו (יקותיאל) גם על המרג'אן (אלמוגים),
שהיה שלח עמו. אמר: "כן, קיבלתי אותם, נסעתי איתם לנהר-
וארה והחלפתי אותם ב־95,000 חרוזים, ושמתי אותם
בחבילות של לכּ (שרף אדום), תשע בסך הכל. מהן
אבדו שמונה בטביעת האונייה, וניצלה חבילה אחת (של לכּ) שבתוכה שקית אחת (של חרוזים), והיא
נותרה אצלי." שאל אותו גם על שבעים הדינרים שקיבל ממכירת
הבד וסחורות אחרות בדהלכּ, כלומר מה קנה בהם. השיב: "לא קניתי
לו בהם דבר, אלא נשאתי אותם עמי במזומן לעדן, אל חסן בן בנדאר,
//יחד עם ממון שלי\\ וביקשתי ממנו שיקדם לי הלוואה על חמישים בהאר (יחידת משקל) פלפל ⟦//מהם\\ למ' יקותיאל⟧ שמהם
15 בהאר יועדו לשיך אבו יעקוב דנן. אני יעדתי אותם לו //בליבי\\, שכן
לא יכולתי להפריש מהם דבר בשם השיך אבו יעקוב, פן יקרה
דבר ותאבד כל השיירה." שאל אותו גם על האושנה, הכסף והאפתימון (חוט־השטן)
והמחמודה (סקמוניה), אמר: "כל הדברים האלה נשאתי לעדן בשמי
והפקדתי אותם אצל הוכיל (הסוכן) חסן בן בנדאר, גם כן בשמי, ואמרתי לו: 'מכור אותם
⟦לחוד⟧ //בנפרד\\, שכן הם של השיך אבו יעקוב דנן.' ואילו הנחושת, מכרתי ממנה
את מה שלא היה ראוי לשילוח להודו, וקניתי תמורתה (אחרת) ושלחתי אותה ⟦לו⟧ לארצות
הפלפל כדי שתימכר ובמחירה ייקנה פלפל על ידי חסן בן בנדאר. ואינני
זוכר בדיוק אם עשיתי זאת בשם השיך אבו יעקוב או בשמי." אז אמר השיך
אבו יעקוב דנן למ' יוסף דנן: "על פי דעת מי עשית את כל הדברים האלה שהזכרת קודם,
כגון שילוח חלק מן הסחורות (להודו) והשארת חלקן בעדן, ומעשים אחרים, שלא ציוויתי אותך על שום דבר
מכל זה. אמר: כשמסרת לי את זה, אמרת לי, 'הרכוש הזה שלך, עשה
בו ⟦כרצונך⟧ כמו שאתה עושה בסחורתך.' לכן עשיתי את כל הדברים האלה.
ומה שמסרתי לאבן בנדאר היה על פי דעתך ועל פי הוראתך,
כדי לקנות בו פלפל. ומה דהוה קדמנא כתבנא וחתמנא
דליהוי לזכו ולראיה. הלל ביר' עלי ז''ל
אברהם ברבי שמעיה החבר נבתויא נין שמעיהו גאון נ''ע
נתנאל ברבי יפת נ''ע
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein and Mordechai Akiva Friedman, India traders of the middle ages : documents from the Cairo Geniza : India book (Leiden and Boston: Brill, 2008), vol. 1., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.