הליכים משפטיים בבית דין העוסקים בסכסוך בין יוסף הלבדי, סוחר הודו, ובין יקותיאל ב"ר משה, 'נציג הסוחרים' (וכיל אלתג'אר) בפוסטאט. המסמך מתוארך ליום שני, ב' בכסלו א'תק"ט למניין השטרות, הוא ה-9 בנובמבר 1097. המסמך מפרט את עסקיהם המסחריים המשותפים ומכיל מידע רב על המסחר בטקסטיל, בכלי כסף ובאלמוגים. המסמך כתוב בידו של הלל ב"ר עלי. יש לציין שהחלק התחתון של אחד הקטעים שייך למסמך מס' 4 בספר הודו (ראו PGPID 35790).
תרגום לעברית
צד ב
בתרין בשבה דהוא תרי יומי בירח כסלו דשנת
אלפא וארבע מאה ותשע שנין למניינא דרגיליננא
ביה בפסטאט מצרים דעל נילוס נהרא מותבה
כן הוה, הופיע בפני בית דין מר יקותיאל בר מר משה הרופא
נ"ע, ותבע את מר יוסף הידוע כבן אללבדיה על 62 חתיכות
בדים, וזה פירוטן: 8 פוטות בצבע ורדרד־חום ("עין החוגלה"), פשתן במשי; פוטה של משי אדומה,
ופוטה ירוקה אחרת — שתיהן תוצרת מצר (פסטאט), מעשה ידי בֻּרַיְךּ; ומֻלַאאה (עטיפה) של דַּבִּיקִי (פשתן)
חבית של מיעה (שרף לבונה) נוזלית, משקלה חמישים מנא בדיוק, קיבל אותה מערוס, והיא שלי. וכן צרור
של עשרים דינרים חדשים ממטבע משובח, ושקלתי גם את
המכס של פֻסטאט ואת דמי ההובלה של הספינה עבור הכול עד נמל קוץ.
שלחתי איתו את הכול כדי שימכור לי ויקנה מה שיזמן האל.
ואמרתי לו: אם יזמן האל את הגעתך בשלום לעדן, שלח
לי מחצית המשלוח הזה באמצעות חסן בן בנדאר לְמניבאר,
ארץ הפלפל, כדי שיקנה לי בה פלפל, והמחצית השנייה תישאר
אצלך עד שתגיע לנהרוארא, ותקנה לי בה לאך (שרף אדום), ויהיה הכול
איתך. נשאל על כך מר יוסף הנזכר, ואמר: קיבלתי ממנו
צרור בדים והגעתי איתו לדהלך. וכאשר הגעתי לדהלך
ראיתי שמכירת הבדים שם מבוקשת, ומכרתי את המובחרים שבהם, ותמורתם עלתה
שישים מתקאלים טובים ומשובחים, ⟦ונשאר איתי⟧ יחד עם מה שנותר
מהם ונמכר בעדן. ואשר לכלי הכסף, קיבלתי אותם ממנו
ומסרתי אותם לחסן בן בנדאר הוכיל (הסוכן), כפי שציווה עליי ⟦לקנות⟧.
וגם את האושנה (חזזית) ⟦ואת הנחושת⟧ מסרתי לחסן בן בנדאר, שמכר אותם
והוסיף את תמורתם לשישים הדינרים שבהם מכרתי את הבדים, ומסרתי אותה
לו. ועליו גם תמורת המיעה שמכרתי ממנה בדהלך
בארבעים דינרים במטבע המקום, השווים עשרה מתקאלים טובים.
מסרתי לו זאת עם האפתימון (כשות התימין) והמחמודה (סקמוניה), לחסן בן בנדאר,
יחד עם עטיפת הבדים. ואת יתרת המיעה היבשה והאלמוגים לקחתי
איתי לנהרוארא. ואשר לחבית המיעה הנוזלית,
קיבלתי אותה מערוס, ובאתי חשבון על תמורתה עם מר יקותיאל הנזכר
לפני צאתי, ואין לו עליה שום תביעה." שאלנו את יוסף על יתרת
הסטוראקס היבש והמרגן (אלמוגים), שלדבריו היו
עמו בדרך לנהרוארא. הוא ענה:
הסטוראקס, לאחר ניכוי הוצאות ההובלה והמכסים, הניב
מאה ועשרים דרהם (מקומיים). ואשר למרגן, החלפתי אותו
בחרוזים. חלק מהם אבד בים, והנותר
נמצא בשק של שראב (פשתן דק), הנמצא כאן. את התמורה של הסטוראקס צירפתי
למשלוח שהופקד בידי, וקניתי בה סחורות ככל שרצה מסוגי
הסחורות, ומסרתי לו מהן בהתאם לחשבון שנעשה עמו. אז נשאל
על המקדמה שנתן לו חסן בן בנדאר על חשבון הפלפל. הוא ענה:
חסן הנזכר הלווה לי, על חשבון חמישים בהאר פלפל,
חמישה דינרים לכל בהאר, מתוכם היו על שם ⟦השיך⟧ מר יקותיאל
חמישה עשר בהאר, שמהם ⟦שלושה בהאר של ברזל⟧ רבע היו של ברזל. אז נשאל
על משקל הסטוראקס שנמכר בדהלכ. הוא ענה:
"מכרתי אותם שני מנים לדינר, וסך התמורה הגיע לשמונים
מנים, בארבעים הדינרים הנזכרים לעיל. וכאשר הגעתי
הנה, הוא התווכח איתי על מה שהיה לו אצלי, והתנהלו בינינו דין ודברים
רבים. מסרתי לו כאות של רצון טוב, בעבור מה שהיה לו אצלי, מטען
של לאכּ בשווי מאה דינרים, והלוויתי לו גם, על חשבון מה שיש לו אצל
בן בנדאר, מאה דינרים נוספים." שאל מר יקותיאל על כך
וענה: "אשר לדבריו על שני מאות הדינרים, אכן קיבלתי
ממנו את 200 הדינרים הללו כפי העניין
הנזכר, והם מגיעים לי. אמר מר יוסף דנן:
אך 100 הדינרים הללו שהקדמתי לו על־חשבון נכסיו
בעדן — אם [הסחורה] תגיע בשלום ויישאר מעל ה־100 דבר־מה, הוא שלו,
ואם יחסר משהו, הוא פטור מכך מעתה. וחזר מ' יוסף
דנן ואמר במושב: אני לא נתתי לו את 200 הדינרים הללו
אלא כפשרה על הכל. ומה דהוה קדמנא כתבנא וחתמנא
דליהוי לזכו ולראיה הלל ביר עלי זל
אברהם ברבי שמעיה החבר נבתויא נין שמעיהו גאון נע
שלמה הכהן ביר יוסף אב וצל
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein and Mordechai Akiva Friedman, India traders of the middle ages : documents from the Cairo Geniza : India book (Leiden and Boston: Brill, 2008), vol. 1., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.