T-S J1.53

תיאור

חשבון של ח'לף בן יצחק מעדן, שנכתב עבור חלפון בן נתנאל בעת ששהה בברוץ' שבהודו. תאריך משוער: 1134 לערך. זהו החשבון היחיד ששרד בגניזה שנשלח על ידי סוחר בעדן לשותפו העסקי בהודו. המסמך נשלח יחד עם איגרת מח'לף בן יצחק לחלפון בן נתנאל (כיום צירוף חדש שזיהה אמיר אשור). בחשבון זה ח'לף מסכם שנה שלמה של פעילותו המסחרית עבור חלפון. הסחורות כוללות פלפל (828 מתוך 1469 דינרים), טקסטיל (578.21 דינרים), וכן כמות קטנה של מושק. סכום 1469 הדינרים אינו מייצג את סך כל העסקאות שח'לף ביצע עבור חלפון, שכן לא הצליח למכור את הכול — הפלפל, ככל הנראה, משום שמחירו ירד (שורה 35). ח'לף אינו דורש תשלום עבור שירותיו, משום שבניגוד לסוחר הנודד, הסוחר היושב בנמל ביתו סחר עבור שותפים שמחוץ לעיר לא בתמורה לפיצוי כספי, אלא על בסיס הדדיות. כמעט כל התקבולים הושקעו מיד בעסקאות חדשות שהיה עליהן להתבצע בהודו. נוסף על אלמוגים, ששוויָם הגיע לכמעט שליש משווי המשלוח, נעשה שימוש לצורך זה גם במתכות יקרות: מטבעות זהב וכסף (במטילים או בכלים). ח'לף נוקב במחירים במטבע של עדן, הדינר המאלכי, השווה ל-24 קיראט, ואילו הטקסטיל נסחר ביחידות של "כַּוְרַגַ'ה" (רבים: כואריג'), שהיא חבילה של עשרים "ת'וב" (רבים: את'ואב; משמעות המילה אינה רק גלימה, אלא גם יחידת בד בגודל הדרוש לתפירת גלימה אחת). המסמך מתקשר גם לעסקאות הנדונות באיגרת מחלפון אל מצ'מון בן יפת. אשכול מסמכים זה מאפשר אף לאמוד את משך שהייתו של חלפון בן נתנאל בהודו. (המידע מבוסס על מהדורת גויטיין-פרידמן.)

Princeton Geniza Project description: IB IV, 1 (ח22). Account of Khalaf b. Yiṣḥaq, Aden, written for Ḥalfon b. Netanʾel in Bharuch, and the only account that survived in the Geniza that a merchant in Aden sent to a business partner in India. Dating: ca. 1134 CE. Sent together with IV, 21 (now a new join by Amir Ashur: T-S AS 148.9 + T-S AS 148.197, PGPID 5466), which is a letter from Khalaf b. Yiṣḥaq to Ḥalfon b. Netanʾel. In this account, Khalaf summarizes an entire year of his commercial activities on behalf of Ḥalfon. Includes pepper (828 out of 1469 dinars) and textiles (578.21 dinars), plus a small amount of musk. The amount of 1469 dinars isn't the total amount of business that Khalaf conducted for Ḥalfon, since he didn't sell everything — the pepper, most likely because its price had dropped (r35). Khalaf doesn’t request payment for his services, because the stationary merchant, unlike the traveling merchant, traded for partners outside his home port not in exchange for compensation, but on the basis of reciprocity. Almost all the proceeds were invested immediately in new transactions that had to be done in India. In addition to coral, whose value reached nearly one third of the shipment's value, precious metals were used for this purpose: gold coins and silver (ingots or tools). He gives prices in the coin of Aden, the Malikī dinar, corresponding to 24 qīrāṭs, while textiles are traded in units of kawragha (pl. kawārigh), which is a bundle of twenty thawb (pl. athwāb; the word means not only cloak, but the unit of fabric of the size needed to make one). Also relates to the transactions discussed in a letter from Halfon to Maḍmūn b. Yefet, IV, 18 (T-S 13J25.13, PGPID 9059). This cluster of documents also makes it possible to estimate how long Ḥalfon b. Netanʾel was in India. (Information from Goitein/Friedman, IB IV) MR