מכתב מאת פרחיה בן יוסף אבן יג'ו (שכתב אותו בשמו ובשם אחיו משה) במסינה אל אביו יוסף אבן יג'ו (אחיו של אברהם) במאזרה, בערך 1153. עד כה כבר נישא פרחיה לבת דודתו, בתו של אברהם אבן יג'ו, ונמלט מהפלישה הנורמנית לאפריקיה (אפריקייה) בשנת 1148 אל מאזרה, ומשם לפלרמו ולבסוף למסינה, בדרכו למצרים. המכתב מתאר את המסע לאורך חופי סיציליה. פרחיה גם שולח מרשם רפואי למחלת אמו: מת'קאל (מעט יותר מ-4 גרם) של סכּבּינג' (sagapenum) אחת לשלושה ימים, וכן ג'וארש כּמּון (תכשיר עיכול מבוסס כמון) לחיזוק הקיבה. עוד הוא מבקש מהנמענים שלא יענו את עצמם בצומות ובבכי בעבורו, מפני שלבו וכבדו נפצעים כאשר הוא שומע על התנהגות מוגזמת שכזו (אסתפחאל).
תרגום לעברית
אבי היקר עלי מכל, וה[... יאריך] אלוהים את חייו וישמרנו
[ויגן] עליו ויחסוך ממנו את מה שמדאיג אותו וירחיק ממנו את מה שמעציבו, ויקרב את סיבות
הפגישה עמו בחסדו ובטובו. אודיעך, ישמרך אלוהים, כי הגענו
אל מֶסינה בשלום ובבריאות, השבח לאל, לא בחסד
ולא במעשים, לאחר ששהינו בדרך שמונה ימים, כי נסגר
עלינו מזג האוויר (אל נו) בבּקטס. שכרנו מהערל בעל
הסירה (אל קארב) בשני רבּאעיים (מטבע) פחות רבע, וסיכמנו א[יתו ש]יוריד אותנו בפא//א//ר[ו]
סמוך למֶסינה, שנשקף מן המקום. יצאנו לים בליל
שבת, ועמנו יהודי כהן מאנשי סלרנו, ונשארנו עד יום ה[..]
הגענו לבּקטס והיה מזג אוויר, שהינו שם עד יום שישי, אז עלינו
אל הסירה בשעת הצהריים. הגענו למקום הנקרא מילאץ, וירד ה-
יהודי מן הסירה, הוא ויצחק חתן בן גֻ'בּנא, יצאו אל היבשה.
אמר הערל בעל הסירה שלא נגיע אל אל־פארו, שהוא ה-
מקום שסיכמנו כי יורידנו שם, עד יום השבת. ואמר: אם
אביא אתכם לשם — אוריד אתכם, כי איני יכול לחצות את הדרך. פחדתי
מחילול השבת ומזולתו, אז שכרתי עם קבוצה אחרת בשלושים רבּאע
והגענו אל מֶסינה ביום השבת. ביום ראשון חקרנו על דו[די]
מבשר, ומצאנו אותו שם, ולא קיצר עמנו, וירדנו להתאכסן אצלו. אחר כך שאלתי
על בן סטלון ובן ברוך, ומצאתים. אמר בן סטלון: אני אערוב
לך על דמי הנסיעה ותעלה עמנו אם ירצה השם. התייעצתי עם דודי ועם בן סטלון
על נסיעתו של משה, ואמרו: אין בה תועלת, מוטב שישוב אל אביו.
אמר הוא: אני חייב לצאת לדרך ולא אשוב. נותרתי חושש
בעניינו. ולא ראיתי מכם מכתב מפורט ולא על מצבכם,
כפי שנוהגים הבריות. השתדל, אל תתרשל במכתב מפורט
שתודיעני בו את מצבך ומצב אמי ואחי ומה שאתם בו, ואל תסתירו
את סודותיכם מאיתנו, כי אנו בטוב. וכבר נתן לי בן סטלון להעתיק
שוליים
שוליים עליונים
צד ב
בה אין מנחה ולא מעריב בציבור, ואת תפילת שחרית מתפללים
עוד לפני עלות השחר — טרם יבקע האור וכבר סיימו [ה]אנשים אותה, ואין
[יכ]ול אדם ללכת אל הים לעשיית צרכיו, שכן אנשי העיר, בלי שי[רגי]שו בו,
תפסיד ממנו התפילה. וסמטאותיה, אין לסבול את ההליכה בהן מרוב [הזוה]מה. וכבר
התייעצתי עם דודי בעניין יונה, והתייעצתי גם עם בן צטלון, ואמר: עד שיבוא ה־
שיח' שמואל ונתווך עמו הפעם, אולי יחזור וישלם משהו. ואשר
למכתבים שמסר לי ר' זכריה — ציוו עלי לתת אותם, אך אני קראתי
את שלומו לכולם והודיתי על מאמציו. הודעתיך זאת, אל תתרשלו
אפוא בכתיבת המכתבים. ולעצמך — מיטב השלום, ולאמי שלום.
וְהוֹדע לי מה שלומה, והאם הגיעו אליכם המכתבים ששלחתי לכם
והמנעול. וכבר כתבתי במכתבים תיאור של מה שראוי לה, והוא: מִתְקאל
סַכְּבִּינַג' (סַגְבִּינֶה — צמח מרפא) כל שלושה ימים, וג'וארש (שיקוי) של כמון. אני מזהיר אתכם: אל תזניחו
את עצמכם ואל תעיקו על נפשותיכם בצום, ואל תבכו, כי
כאשר אני שומע זאת נצרבים ליבי וכבדי, ותכניסו את נפשי
אל המצב הקשה מכול. ואני משביע אתכם בשם הבור[א] שתחדלו מ־
הפ[רזה] הזאת ואל תעשוה. ומסור לרב [נט]ר"ח את הש[לו]ם, ולאחיו מר יעקב
הש[לום, ועל] ר' זכריה השלום, [ולמ]ר שלמה שלום רב, ולרב
חייא הכהן מיטב השלום, ולחזן השלום, ולכל הקהל מיטב הש־
לום ואיטייבה. ושלומכם יגדל מעלה מעלה אמן סלה ושלום.
שוליים
ואני מודיעך שנפגשתי עם הנער אלעזר בן אחיה של אלמזמיזיה //בעיר// ודיב[רתי] אתו, ואמרתי ל[ו]: איך אתה עושה זאת? וקיבל [...] [מ]רוותה
שאם נשבע, מוכרחים אנו לעבור [...]
מען, צד ימין:
ואבי היקר עלי, ישמרהו האל בעזרתו אשר לא תנום
יוסף [המ]למד בר פרחיה, יהי האל מגינו ושומרו
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein, unpublished editions., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.