IOM D 55.10

תיאור

שטר שחרור עבור אשו, שפחה מאזור טוּלוּ שבחוף מלבר. אברהם בן יִיג'וּ כתב את השטר זמן קצר לאחר הגעתו למנגלור. עם שחרורה קיבלה אשו את השם החדש ברכה, וכמנהג המקובל עם מתגיירים, היא קיבלה גם את הכינוי "בת אברהם" (כלומר, בתו של אברהם אבינו). מתוארך: ו' במרחשוון ד'תתקמ"ד (17 באוקטובר 1132). בצדו האחורי של השטר ובשוליו העתיק אבן יִיג'וּ טיוטות של שלושה שירים עבור מַצְ'מוּן בן חסן מעדן (ראו II, 40). הן גויטיין והן פרידמן מציעים שאבן יִיג'וּ קנה את אשו במטרה לשחררה ואז לשאתה לאישה. ככל הנראה הוא רכש אותה זמן קצר מאוד לאחר הגעתו למנגלור. שטר זה חשוב במיוחד בשל סעיף ה"רשות" שנכתב בהודו, והמזכיר הן את דניאל בן [ח]סדאי, ראש הגולה בבגדאד, והן את מצליח בן שלמה, ראש ישיבת ארץ ישראל היושב בקהיר.

Princeton Geniza Project description: IB III, 17. Deed of manumission for Ashū, an enslaved woman (shifḥa) in the Tuḷu region of the Malabar coast. Avraham Ibn Yijū wrote this deed shortly after his arrival in Mangalore. Upon her manumission, Ashū receives the new name of Berakha. As is customary with converts, she also receives the patronymic bt. Avraham (i.e., daughter of the biblical patriarch Avraham). Dated: 6 Marḥeshvan 1444 (17 October 1132). On the verso and on the margins of the deed Ibn Yijū copied drafts of 3 poems for Maḍmūn b. Ḥasan of Aden (See II, 40). Both Goitein and Friedman suggest that Ibn Yijū bought Ashū so that he could release her and then marry her. He must have purchased her very soon after arriving in Mangalore. This deed is especially important for the 'reshut' clause, written in India, and mentioning both Daniʾel b. [Ḥ]isday, the Exilarch in Baghdad and Maṣliaḥ b. Shelomo, the head of the Palestinian Yeshiva residing in Cairo.