מכתב מאת אסמאעיל בן פרח, שישב באלכסנדריה, אל בנו פרח בן אסמאעיל שבבוציר

תיאור

מכתב מאת אסמאעיל בן פרח, שישב באלכסנדריה, אל בנו פרח בן אסמאעיל שבבוציר. הכתיבה ביהודית־ערבית. לפי הצעת גיל, המכתב נכתב ב-23 בספטמבר 1056, שכן נכתב בי"ב בתשרי, ככל הנראה באותו יום שבו כתב אסמאעיל בן פרח לרבי נהוראי בן נסים מכתב נוסף. גיל תיארך את המכתב האחר על סמך דמיונו למכתב אחר עוד, שנכתב ביום שני שחל בכ"ז באלול — יום כזה נפל לפי החשבון בשנים 1053 ו-1056, ומבין השתיים גיל סבור ש-1056 היא ההתאמה הטובה יותר. המכתב עשוי לכלול ידיעות על מחלת עיניו של נהוראי, הודעה שאסמאעיל עומד לצאת בקרוב אל הכפרים כדי לרכוש פשתן, וכן חדשות על המאורעות הקשים המתחוללים בסיציליה. נהוראי ידוע ממכתבים אחרים כמי שסבל מדלקת עיניים (אופתלמיה), אך אין זה ברור אם מחלת עיניו נזכרת דווקא במכתב זה. גיל קורא את השורות 5–6 כ"בִּמַא תַבַּקַּרַת לַהֻ עַיְנֻהֻ, וַאִנַּהֻ עַלַא עַיְן מַא תַרַאהֻ", ומתרגם "שעינו נבקעה ושהוא עומד לאבד את מאור אחת מעיניו". ואולם כשהצירוף "עלי עין מא תראה" מופיע במכתבי גניזה אחרים, נדמה שמשמעותו היא אי־ראייה זמנית או היעדרות מן העין — למשל "אל תקנה דבר אם העין־אינה־רואה", או "אם בני יתגלה כעובד חסר תועלת, היפטר ממנו ('עשה אותו עין־אינה־רואה')"; והשוו גם למופע נוסף. הפִּסקה השנייה במשפט זה במכתב יכולה להיקרא גם "וַאַנְתַ עַלַא עַיְן מַא תַרַאהֻ", כלומר "[קיבלת ידיעה מנהוראי על עניין X] בלי שראית אותו". הפסקה הראשונה קשה לקריאה; הצורה "תבקרת" אינה מופיעה במילונים הערביים, וייתכן שהמילה "עַיְנַהֻ" היא למעשה "עַיְבַהֻ". בסופו של דבר, גם הקריאה וגם המשמעות של המשפט סתומות, אך סביר להניח שאין כאן מידע על מחלת עיניו של נהוראי. עדות תומכת להיעדר המחלה היא שאסמאעיל כתב אל נהוראי באותו יום עצמו וכן יומיים לאחר מכן, ובאף אחד משני המכתבים לא שלח לו איחולי החלמה. זהו כנראה מסמך הגניזה היחיד הידוע עד כה המזכיר את היישוב קִמַאן, ככל הנראה קִמַאן אל־עַרוּס הסמוך לפַיּוּם (סביר הרבה פחות שמדובר בקִמַאן פַארִס שבצפון־מערב מדינת אל־פַיּוּם).