T-S 24.20

תיאור

מסמך משפטי. רישום של שטר שחרור (אבראא). נכתב בכתב ידו של חלפון בן מנשה. מקום: פוסטאט. מתוארך: אדר א' שנת 1426 למניין השטרות. זהו אחד משני העתקים של שטר שחרור הדדי, חתום ומבוצע, בין השותפים אבו אלכרם נדיב בן סעדיה הלוי ואבו אלסרור פרחיה בן בנימין, על שותפותם במסחר למרחקים. שני השותפים נסעו לתימן וסחרו באריגים ובסחורות מוגמרות. השותפים משתמשים בכמה מונחים כדי לתאר את מערכת היחסים השותפותית המורכבת ביניהם: ח'ולטה, שירכה ומצ'ארבה (קומנדה). היו גם משקיעים חיצוניים בשותפות, מה שמרמז שנדיב ופרחיה היו שותפים פעילים משותפים שהעסיקו את ההון החיצוני הזה (וככאלה, יתר השותפים אינם מוזכרים בשטר השחרור). פרטי מערכת היחסים ביניהם נקבעו בהסכם מפורט (כלמנא) שייתכן שהיה בעל פה או בכתב [הערה: המסמך עצמו אומר למעשה "כל מנא" — "כל אחד מאיתנו" — וזו אינה התייחסות להסכם מפורט קודם]; מסמך זה מייצג אך ורק את סיום הקשר המשותף ביניהם. כל צד היה חייב להסדיר את חשבונותיו עם משקיעיו החיצוניים באופן עצמאי, בניגוד למודל התאגידי הנראה במקומות אחרים. (חלק מן המידע מבוסס על ליברמן.) בצד האחורי מופיעה הערת תיוק בכתב ערבי המציינת כי זהו שטר שחרור (אבראא) שנעשה על ידי אלשיח' אבו אלסרור פרח בן בניאם (الشيخ ابو السرور قرح بن بنيام ابرا).

Princeton Geniza Project description: IB VII, 8. Legal document. Record of release. Written in the hand of Ḥalfon b. Menashshe. Location: Fustat. Dated: Adar I, 1426 Seleucid. One of two copies of a signed and executed mutual release of the partners Abū l-Karam Nadiv b. Saʿadya ha-Levi and Abū l-Surūr Peraḥya b. Benyamin from their long distance trading partnership. Both partners traveled to Yemen and traded in fabrics and and manufactured commodities. The partners use a number of terms to describe their complicated partnership relationships: khulṭa, shirka, and muḍāraba (commenda). There were also outside investors in their partnership, suggesting that Nadiv and Peraḥya were joint active partners employing this outside capital (as such the other partners are not mentioned in the release). The details of their relationship had been specified in a detailed agreement (kalimnā) which may or may not have been oral [NB: the document actually says "kull minnā," "each of us," which is not a reference to a prior detailed agreement]; this document represents only the termination of their joint relationship. Each party had to settle his account with his outside investors independently, in contrast to the corporate model seen elsewhere. (Information in part from Lieberman, "A Partnership Culture," 152) On verso there is a filing note in Arabic script indicating that this is a release (ibrāʾ) made by Abū l-Surūr Faraḥ b. Binyām (الشيخ ابو السرور قرح بن بنيام ابرا).