מסמך משפטי. מקום: קהיר. תאריך: יום שלישי, י"ח בשבט ד'תתנ"ד לפי מניין השטרות = 7 בפברואר 1094

תיאור

מסמך משפטי. מקום: קהיר. תאריך: יום שלישי, י"ח בשבט ד'תתנ"ד לפי מניין השטרות = 7 בפברואר 1094. הצהרה של השמש רבי יוסף בן שלמה הכהן, שלפיה לא מסר את גט הגירושין מהיבה/נתן בן מוהוב הכהן לסירווה בת הלל במשך כשלוש שנים. הוא מסביר שנהג לעכב אצלו גיטין של כהנים בתקווה שבני הזוג יתפייסו לפני שיתגרשו בפועל (שכן כהן אינו רשאי לשאת גרושה, ובכלל זה גם להחזיר את גרושתו שלו). הגט המקורי נכתב ב-22 באפריל 1091 ונחתם בעדות (וקרוב לוודאי גם נכתב) בידי החזן רבי הלל בן עלי לצד אותו שמש יוסף. בעת ביקורו בירושלים ביקשה אמה של הגרושה מיוסף למסור את המסמך, והוא מפקיד אותו כעת בידי ח'ליפה בן מנשה מעכו. חתום בעדות (ואף נכתב כנראה) בידי רבי נתנאל בן יפת החבר (המוכר גם משורה של מסמכים נוספים), ובעדות נוספת של אהרן בן אברהם. בשולי המסמך מופיע פוסט-סקריפט בלתי-רגיל בכתב יד אחר (אולי תיקון לשטר?), המסתיים בעלאמה: "ישועה". מתחת לכל אלה נכתבה תשובה חריפה ונוקבת בת 40 שורות על פגמיו של המסמך המשפטי, מפרי עטו של הפוסק הארץ-ישראלי רבי עמרם בן אהרן בן עמרם הכהן, מצאצאיו של הדיין רבי אליהו הכהן. בציניות הוא מעבד את הפסוק מירמיה ח, כב: "הצרי אין במצרים? אם רופא אין באלקאהרה? מדוע מדוע לא עלתה ארוכת בת עמי?". רבי עמרם דבק כנראה את הדף השני על הדף הראשון כדי שיהיה לו די מקום לתשובתו. ייתכן שרבי עמרם בן אהרן זה הוא חתנו של הגאון רבי אביתר הנזכר במקום אחר, ובין מסמכים נוספים המיוחסים לו ניתן למנות עוד מספר קטעים. המסמך פורסם בידי מ"ע פרידמן, "הצרי אין במצרים אם רופא אין באלקאהרה (מסמך ממצרים על גירושי אשת כהן בסוף המאה הי"א ותגובת חכם מארץ-ישראל)", דיני ישראל ה (1974), עמ' 205–228 (בעמ' 208–209). התשובה כוללת פרטים רבים ויקרי ערך על סדרי הדיון בבית הדין ועל נוסחאות משפטיות מקובלות.