אבו עלי בן עמראן מאלכסנדריה כותב לבנו של אחותו המתה, אבו מוסא הארון בן המורה יעקב, בפוסטאט

תיאור

אבו עלי בן עמראן מאלכסנדריה כותב לבנו של אחותו המתה, אבו מוסא הארון בן המורה יעקב, בפוסטאט, בחנותו של אבו נצר אלתלמיד' (אותו כותב ואותו נמען מוכרים גם ממכתב נוסף). המכתב מגולל בחיוּת את הצרות שגורמים בני משפחה, המתקבלות בהשלמה. לפי גויטיין: לכותב היו כנראה מספר ילדים, שכן הוא מדווח על מות הצעיר שבהם, ילד, רק בדרך אגב ומוסיף ביובש: "ישמור האל על הנותרים". שתי אחיות זקנות מתגוררות עמו, יחד עם ילד יתום של אחיינית שמותה לאחרונה גם הוא מדווח במכתב. אחיינית נוספת השוהה עמו יש לה מחזר, אך אין היא יכולה להינשא לו משום שהיא גרושה ולא קיבלה את המסמכים המשפטיים (בראאה) הנדרשים לנישואים חדשים — ככל הנראה כאלה המוכיחים שאין ברשותה דבר מרכושו של בעלה הקודם. עיקר מטרת המכתב לאחיינים היא להשיג את המסמכים החסרים (אולי אחד מהם היה נשוי לאישה האומללה). וכאילו לא די בכך: שתי אחיות של אותם אחיינים גרות בבית השייך למשפחתם באלכסנדריה. הבית "מיושם" (מבושר רעות) — כנראה משום שמישהו נהרג בו, או מת בו מוות לא־טבעי או בטרם עת. איש אינו בא לבקר את הבנות, והן חיות בבדידות מוחלטת, "היצורים האומללים ביותר בכל העיר, ואין דואג להן". הכותב היה מוכן להזמין את האחייניות להתגורר עמו, אך אחיהן לא הרשה להן לעבור, ככל הנראה כדי שיהיה מי שישמור על הרכוש. הכותב עצמו חולה זה חמישה חודשים, שבמהלכם הצליח לצאת לשוק פעם אחת בלבד, והוא הפקיד חלק מעסקיו בידי אחד מבני אחותו המתה, חסון, אך זה הרס את העניין כליל. "התלונה לאלוהים לבדו" (שכן מה יכול אדם לעשות נגד קרוב משפחה?). קרובים נוספים נזכרים במכתב בנימה סרקסטית למדי.