פנייה פומבית של אישה צעירה אל הציבור, בבקשה שיסייעו לה כנגד בעלה המזניח

תיאור

פנייה פומבית של אישה צעירה אל הציבור, בבקשה שיסייעו לה כנגד בעלה המזניח. הבעל הוא בן דודה מצד אביה, יוסף בן כֻּלַיב הכהן, גיסו של אבן טרסון החזן. (המידע מתוך CUDL.) תרגום: "בשמך, הרחמן. עדת ישראל, אני קוראת לאלוהים ואליכם. אני אישה צעירה, שאלוהים יתעלה — שדיניו מקובלים עלינו — הִמְאִיר את חייה בהשיאו אותה לאיש הידוע בשם יוסף בן כֻּלַיב [או: כלב], גיסו של אבן טרסון החזן. הוא בן דודי מצד אבי, איש זקן וסנילי, המטריח אותי בשליחויות מחוץ לבית, קטנות וגדולות. יודעים אתם מה שאומר הכתוב: [חייב אדם לספק לאשתו] שאר, כסות ועונה [שמות כ״א, י]. לא זו בלבד שאינו מספק לי דבר מאלה, אלא שאף פעם אינו נשאר בבית בלילה. יתומה אחת מתגוררת עמי ומחזיקה לי חברה. לפני שנתיים הבטיח לי לשלם לי חצי דירהם ליום; אך הוא ממשיך ואומר: המתיני חודש או חודשיים עד שיסייע האל ואוכל לשלם לך. אבל השבועיים הפכו לשנתיים. משום כך אני מבקשת עתה מ״ראש הקהל״ — יקיים האל את מעמדו הנכבד — ומהקהילה — ישמרם האל — להבטיח את זכויותיי; ואם לא, אאלץ ללכת לערכאות של גויים ולהשיג שם את זכויותיי. במשך עשר שנים לא נתן לי בגד מלבד מטפחת ראש אחת. אמי דאגה לי בכל התקופה הארוכה הזו. הוא סמך עליה ורכש לעצמו שם טוב [כמי שמפרנס את אשתו]. ואז, לפני שלוש שנים, מתה אמי. מכרתי את כל נדונייתי והתפרנסתי מכך, אך עתה לא נותר לי דבר מלבד לפנות אל האל ואליכם, ישראל. אילו הייתי אומרת פחות בעניין זה, היה בכך די. שלום עליכם. ״ה׳ אלוהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם״ [דברים א׳, י״א]. אמן. סלה." (על פי גויטיין.)