מכתב מיפת בן מנשה, ככל הנראה אל אחיו אבו אלסרור פרחיה בן מנשה, בערבית-יהודית

תיאור

מכתב מיפת בן מנשה, ככל הנראה אל אחיו אבו אלסרור פרחיה בן מנשה, בערבית-יהודית. מזהים את הנמען כפרחיה משום שיפת מדבר על אחיהם אבו סעיד חלפון בגוף שלישי. התיארוך: 1100–1138, על סמך השנים שבהן חלפון היה פעיל. יפת מתלונן על בדידותו ומאיץ בנמען (או בנמענים) לבוא במהרה. הוא מדווח שה"מומיא" (אלמומיא) נמכרה בשישה דינרים וארבעים וחמישה דרהמים. המונח מומיאא' התייחס בתקופה זו לשלושה חומרים רפואיים שונים — ביטומן, פיסאספלט, וחומר שהופק מגוויות חנוטות — וקשה לדעת לאיזה מהם הכוונה במכתב זה. (לסקירת ההתפתחות של משמעויות המונח ראו Dannenfeldt.) יפת שוחח עם אבן סלמה ועם אפרים בעניין מה. בהמשך באות עצות או האצות בענייני נסיעה, שקשה להבינן במדויק (". . . אילו רצית לנסוע כל חודשיים היית עושה זאת, ואחרים אינם נבונים(?) ממך. שכור [חיית משא] מפוסטאט לאלכסנדריה. . . זמן יציאת הספינות, יַנחה אותן האל. . ."). דרישות שלום לחלפון ול"אלה שעמו" (מן ענדה). דרישות שלום מן האם ומן האחיות. נראה כי בשלב זה הסתיים המכתב במקורו. יפת ממשיך בתזכורת לחלפון להשיג מכתב או מסמך מן הדיין "בעניין הדבר שביקשתי ממנו". יפת מבקש שהנמען יביא לו טוטיא (תחמוצת אבץ) וחומרי מרפא נוספים, משום שנרשמו לו עבור עיניו ואומרים לו כי דבר אחר לא יועיל. דרישות שלום לסת נעים ולאברהם (שאמור לבוא יחד עם הנמען). מצורף על ידי עודד צינגר.