מכתב משפחתי ביהודית-ערבית. כמעט בוודאות נכתב על ידי אישה, ומופנה לבן דודה (אבן עם)

תיאור

מכתב משפחתי ביהודית-ערבית. כמעט בוודאות נכתב על ידי אישה, ומופנה לבן דודה (אבן עם). לפי גויטיין מדובר ב"קטע ממכתב משפחתי המזהיר בעל צעיר שלא לבזבז את נדוניית אשתו". יחסי הקרבה בין המעורבים דורשים בירור נוסף. הכותבת מדווחת שאישה מסוימת שמעה כי בעלה של אחותה נמצא בבית הכלא. בהתייחס לגבר אחר נאמר: "הוא ואשתו שלומם טוב". בהמשך היא מבקשת: "אנא בקשי מבעלה שירשה לה להישאר איתנו עד שתלד, כדי שנוכל לטפל בה, אני ואחותה". בשלב זה היא משלבת את האיומים — אם הבעל יגע בנדוניה, היא תשלח עצומה/תלונה לנגיד ותודיע לו על כל הפרשה. הכותבת מסרה ביד אֻם היבּה נושאת המכתב שתי חולצות ושני מלעאבּ (צעצועים?). היא רכשה בגדים עבור האישה ועבור חמותה (ככל הנראה במאמץ לרכוש את חסדה כדי שתנהג יפה בכלתה, שכן היא כותבת: "אם אשמע שהיא נוהגת בה יפה, האל יתברך יגמול לה"). אילולא הייתה אמה של האישה ההרה חולה בעצמה, היא הייתה נוסעת אליה. דרישת שלום ל"נערה היקרה", לילדיה ולבעלה. "שלחתי אליכם 3 [...] עבור הילדים". מפרכה ואחותה שולחות דרישת שלום. (חלק מהמידע מבוסס על עודד זינגר.)