דף מפנקס בית הדין הרבני של פוסטאט. הרקטו כתוב בידו של הלל בן עלי, וגזום בראש, בתחתית ובאחד הצדדים

תיאור

דף מפנקס בית הדין הרבני של פוסטאט. הרקטו כתוב בידו של הלל בן עלי, וגזום בראש, בתחתית ובאחד הצדדים. רקטו: ייתכן שמדובר בשטר מכר או בשטר קבלה. ליברמן מתארו כדלקמן (התיארוך משוער, ראו הערותיו 246 ו-250): רישום שותפות מ-1096, כתוב בידו של הלל בן עלי. המסמך מתאר הסדר בין יחיא ובין אבו אלברכאת מבורך. אבו אלברכאת מבורך מלווה 210 דינרים ליחיא ומפקיד אצלו סחורות חקלאיות מסוימות. יחיא מתחייב לקבל על עצמו את פרנסת עניי פוסטאט במשך שנה במקרה של אי־פרעון. פרעונות ההלוואה אינם מופיעים כאן, שכן היו נרשמים רק בעותק שהחזיק הלווה של הסכם ההלוואה. עדותו של יחיא כי פרע את חובו לא הייתה מתקבלת ללא רישומים אלה, אך עדות של אבו אלברכאת מבורך (הנושה) הייתה מתקבלת ללא תנאי כזה. ורסו, החלק העליון: בראש הדף מופיעות השורות האחרונות של רישום מיום האחרון של ניסן 1407 לשטרות, אפריל 1096 לספירה, חתום בידי נסים בן נהראי ואברהם בן שמעיה החבר. חלק זה כתוב בכתב יד שונה משאר החלקים, ככל הנראה של נסים בן נהראי. ורסו, החלק התחתון: הרישום המרכזי הוא מסמך משפטי מ-1427 לשטרות (1116 לספירה), המצטט מסמך שנכתב בידי רבה הראשי של חלב, ברוך בן יצחק — ייפוי כוח לאבו אלסרור שמחה בן עמרם הכהן, המייצג את האחים אבו אלמעאלי ואבו אלופא, ואת אבו אלחסן אלחלבי אלצירפי (המידע לקוח מגויטיין). ליברמן מתאר את הדברים כך: חלק מפרוטוקול בית דין הפורש שותפות אחרת. אבו אלסרור שמחה הכהן מציג ייפוי כוח לתביעת דרישותיהם של האחים אבו אלמעאלי ואבו אלופא תמים בני ישועה בן סעדאל בנוגע לשותפות שהחזיק אחיהם המנוח מבורך, יחד עם יחיא (אותו יחיא מן הרקטו) ואבו אלחסין הצורף. מבנה השותפות אינו ברור, אך נראה כי מבורך היה משקיע ואבו אלברכאת היה תמיד השותף הפעיל. עם פטירתו של מבורך, יחיא ואבו חסין תובעים שני שלישים מנכסי השותפות ומותירים לשמחה לגבות את השליש הנותר עבור יורשיו של מבורך. הקשר בין שני המסמכים הוא אבו אלברכאת ויחיא. לפי גויטיין, אבו אלברכאת זה אינו מבורך הנזכר ברקטו אלא אבו אלברכאת מבורך בן שלמה אלחלבי, ויחיא הוא אבו אלחסן יחיא בן שמואל הכהן אלבגדאדי (המידע לקוח בחלקו מליברמן, "A Partnership Culture", 56–60). יש לשקול את האפשרות שהמסמך שברקטו הוא המשכו של החלק התחתון בורסו. תיאור נוסף: רקטו: חלק ממסמך משפטי, כנראה צוואה, המזכיר סכומי דינרים, שמות חודשים והביטוי "מותי". בכתב ידו של הלל בן עלי. השם אבו אלחסין השתמר. ורסו: חלק נוסף של מסמך משפטי, כנראה המשך הטקסט שברקטו, שנכתב בפוסטאט באדר 1[...] לשטרות ומזכיר שמות שונים, ובהם עמרם הכהן ואבו אלברכאת "... צאצא של שמעיה גאון" (המידע מ-CUDL). צירוף: אלן אלבאום.