מכתב, ככל הנראה מאבו סהל לוי (נפטר 1211) בפוסטאט, אל בנו משה בן לוי הלוי (נפטר 1212) בקלְיוב

תיאור

מכתב, ככל הנראה מאבו סהל לוי (נפטר 1211) בפוסטאט, אל בנו משה בן לוי הלוי (נפטר 1212) בקלְיוב. בערבית-יהודית. (הזיהוי מבוסס על כתב היד ועל תוכן אופייני.) לוי שלח למשה את חומרי הרפואה שהזמין. "אם הם נראים לך, שמור אותם, ואם לא — שלח אותם בחזרה." בין הפריטים: סומק, שיבולת נרד (סֻנְבֻּל), מַחְלַב, תותיא (תחמוצת אבץ) וציפורן. בהמשך יש חשבונות מסוימים. לוי מדווח כי "הנערה" (=אשתו של משה) טמאה כעת ותטבול ביום ראשון, ולפיכך על משה להשתדל לבוא לביקור ביום ראשון — ולהקפיד להגיע ישירות לפוסטאט בלי להתעכב בקהיר — כל עוד היא בטהרתה. הלשון כאן דו-משמעית למדי, אך הקריאה הטובה ביותר היא אולי שהאישה לא תיטהר בכוונה אם תדע שבעלה עומד לבוא. יש הוראה תמוהה (או שמא רק רמז?) לרכוב על החמור בדרך לעיר אם הוא גדול משישה טפחים (6 אַשְׁבָּאר = כ-1.4 מטר), ולא לטרוח אם הוא קטן משישה טפחים. לוי מדווח ש"אחיך" (=אבו אלחסן ידותון) קנה את הקַטַאמִיר המבוקשים (רבים של קִטְמִיר, כנראה קרום התמר או גביע החציל?) מיד עם שובו לפוסטאט, וצָאפִי לקח אותם לקלְיוב למחרת והפקיד אותם אצל אברהם בן סֻלַיְמָאן, כדי שמשה יאסוף אותם כשיתפנה לכך. (חלק מהמידע מתוך CUDL.)