רקטו: מקרה ייבום שבו אלמנה ממנה שליח כדי לתבוע את גיסה לייבמה או לחלוץ לה

תיאור

רקטו: מקרה ייבום שבו אלמנה ממנה שליח כדי לתבוע את גיסה לייבמה או לחלוץ לה. זין אלדאר בת זכריה, אלמנתו של יפת בן שלה מקדסי, ממנה את מאיר בן יכין לתבוע את אחי בעלה המנוח, כדי לאלצו לבוא לאלכסנדריה ולייבמה או לחלוץ לה. העד הוא המלמד זכריה בן חלפון. התאריך הנקוב: כ' בסיון ד'תת'קס"ד (כלומר 4800 + 164 = 4964 לבריאת העולם), שהוא 28 במאי 1204. ביחס לתיארוך: סעיף התאריך כתוב באופן ברור, אך יש מפתח לפענוחו. אשתור פירש בטעות את התאריך כ-(5)164 לבריאת העולם, היינו 1404, וגויטיין תיקן את קריאתו ל-1204, משום שכמו במסמכים רבים אחרים מן הגניזה מן המאה ה-13, יש להוסיף 4800 לתאריך הנקוב, ועל כן 4964 לבריאת העולם הוא 1204. כדי לכתוב 4964 בעברית במלואו יש צורך באותיות רבות, שכן האלף-בית מגיע רק עד 400, וכך 4964 היה נכתב ד'תת'קס"ד (4000 + 400 + 400 + 100 + 60 + 4). אך מאחר שב-1204 הכול ידעו את החלק של 4000 + 400 + 400, השמיטו אותו וכתבו רק 164. לפיכך המסמך מתוארך לשנת 1204. ורסו: פתק ממאיר (קרוב לוודאי מאיר בן יכין) אל ר' יוסף, ובו בקשה לקבל את "מחברת הסיום" וכן פיוטים מסוימים נוספים. בפתק מופיע המונח הערבי-יהודי "פזמאן" (במקבילה העברית: פזמון).