מכתבערבית, עברית, יהודית-ערבית

מכתב מעובדיה, אברהם ויפת בני שמריה אל אברהם בן נתן "השביעי", המכונה "חמדת הישיבות"

Halper 382

CAJS

התצלום זמין בספרייה הדיגיטלית
תצלומים: זכויות היוצרים שמורות למוסד המחזיק — ראו תנאי השימוש באתר הספרייה הדיגיטלית
סוג מסמך
מכתב
שפה ראשית
ערבית, עברית, יהודית-ערבית
ספרייה
CAJS
אוסף
CAJS
אזכורים
al-Maḥalla, al-Shām

מכתב מעובדיה, אברהם ויפת בני שמריה אל אברהם בן נתן "השביעי", המכונה "חמדת הישיבות". המכתב נפתח בפסקה של עשרים שורות לפחות של ברכות פתיחה משבחות בעברית. שמונה־עשרה השורות הנותרות הן גוף המכתב עצמו, כתובות ביהודית-ערבית ורוויות אף הן בכינויי כבוד. הכותבים מביעים את געגועיהם לאברהם אך דוחים את הזמנתו לבוא אליו לסוריה (אלשאם), מפני שבכוונתם להישאר באל־מחלה (במרכז הדלתא של הנילוס), אצל ידידים מחלב, במשך חודשיים נוספים. הנמען קיבל גם מכתבים נוספים שנשתמרו בגניזה: מן הנגיד מבורך בן סעדיה (שכיהן בשנים 1094–1111); מכתב משלמה בן ישועה (שכתב יד זהה למכתב נוסף המופנה אליו); מכתב שבו הוא מכונה "בן נתנאל"; מכתב מאחיו ארח; ומכתבים נוספים. הוא מופיע גם ברשימת נכבדים באחד המסמכים שפורסמו בקטלוג מרגליות. סקירה ביוגרפית עליו חובר בידי מ' כהן בספרו על השלטון היהודי העצמי במצרים של ימי הביניים (1980). הכתובת בגב הדף מלווה בבסמלה בכתב ערבי.