מכתב מעניין מאדם חולה אל מבורך, ככל הנראה אחיו

תיאור

מכתב מעניין מאדם חולה אל מבורך, ככל הנראה אחיו. השפה היא יהודית-ערבית מנוקדת בניקוד עברי (!). הכותב ערך את המכתב, כנראה לאחר סיומו, והוסיף אל"פים חסרים במקומות שונים. הוא סובל ממחלה שאינה מוגדרת. הוא שוכב חולה בבית בקאא' בן אלמצן (לפחות במהלך היום), וגם אבן אלעצאר מטפל בו. "מחוסר פעילות (קלת אלקואם) מצבי נחלש (תלף חאלי). אני רגיל עכשיו להקזת דם ולשלשול (סכב אלדם ואלאסהאל)." הוא מתאר את לילותיו וימיו פעמיים. אבן אלמצן אף הוא במצוקה מפני שגם בנו הקטן חולה. [הרופא] אבן אלעצאר נקרא ונשאל אם החולה יחיה או ימות, והשיב לו משהו סתום ('אתה או (אלם) שתשרוד או (אלם) שתחלים לחלוטין' (?)). על כך אמר לו בקאא': 'למען הישועה, עשה בדיוק כדבריו.' אנשים (נאס) התעניינו (אהתמו) והביאו לחולה בחסד את כל מה שנצרך לו (אתפצ'לו בכל מא אחתאג). בלילות יש לו ניצני ורדים (? אלזר אלורד), אך אלה מספיקים לו רק לשליש מן הלילה (?), ומשום כך הוא זקוק גם לסוכר (?). מטרת הכתיבה: בקשה לסוכר ולשמיכה "מהמטבח". הוא כתב קודם לכן בעניין הסוכר. המכתב דומה למכתב תחינה, אלא שהוא בלתי פורמלי למדי, וסביר להניח שהיה נחשב חסר כבוד אילו הנמען לא היה אחיו האמיתי. הכותב מציין שכבר ניסה להשיג כסף ממקורות אחרים כדי שלא להיות למעמסה. הוא כותב פעם אחת "אתה שואל אותי מה מציק לי", ואחר כך שוב "אל תזניח אותי כדי שלא [אחר כך] תשאל מה מציק לי". תאריך: כנראה תחילת המאה ה-13. אבו אלבקאא' בן אלמצן ("בן הסרחן") מופיע גם במסמך אחר, אך אותו מסמך אינו מתוארך. כהן בן אלמצן מופיע במסמך משנת 1237, ובתו של אלמצן מופיעה במסמך משנת 1243, אך אין הכרח שאלה קרובי משפחה. המשכנע מכול: רופא בשם אבן אלעצאר מופיע במסמך משנת 1227.