מכתב, ככל הנראה מידותון הלוי בפוסטאט אל אחיו משה בן לוי הלוי בקַליוּב

תיאור

מכתב, ככל הנראה מידותון הלוי בפוסטאט אל אחיו משה בן לוי הלוי בקַליוּב. (הזיהוי משוער, על סמך כתב היד וניסוחים ושמות אופייניים.) אדם כלשהו, ייתכן שעמראן (אך לא דודם מצד האב שנשא אותו שם), נפטר לאחרונה במקום מגוריו של הנמען או בסביבתו. ה"כבירה" (הזקנה?) הגיעה חזרה בשלום. אבו זכרי (=שר שלום??) עושה מהומה גדולה ונשבע שראה את משה בקהיר ביום רביעי כשהוא נושא שני סלים של משמשים. ידותון מתלונן על כך שכולם גומלים לו כפיות טובה, ונראה שהוא מזכיר את פעילותו כרופא (אף שגויטיין קרא "יטבהם" בשורה 9 כ-"יכצהם"). ידותון נאלץ להישבע לאבו זכרי שוודאי טעה בזיהוי משה בקהיר, ושמשה גם אינו מכיר את בן שעיא. אבו זכרי כנראה נשא דרשה ארוכה במיוחד ("דראש") בשבת. טאהר שואל לשלומו של משה ומבקש להודיע לו שהוַאלי החדש הוא קרובו של הוַאלי הישן, וכי ינקום באנשים שיסרבו למרותו (או שהמרו את פיו של קודמו?), ולכן על משה להיזהר. משה מתבקש גם למסור את המרשם של ידותון ליחיא אלכ'צ'רי, מכיוון שידותון חייב לו טובה. הכותב עצוב מאוד על עמראן ואינו מסוגל אפילו לאכול לחם (ביטוי מקובל להבעת אבל). הוא מבקש ממשה למסור תנחומים לאחיו של עמראן. ואם משה רוצה שבני המשפחה יבואו לבקרו בסוף החודש, עליו להודיע להם יום מראש. תיאור קודם: מכתב חם מאדם בפוסטאט אל אחיו בכפר, ובו אזכור של אישה זקנה, ככל הנראה נושאת מסר שעדיף לא להעלותו על הכתב. (לפי גויטיין).