מכתב בכתב ערבי, בפורמט גבוה וצר, פגום בתחילתו

תיאור

מכתב בכתב ערבי, בפורמט גבוה וצר, פגום בתחילתו. תיארוך משוער: ייתכן שנכתב במאה ה-12. השולח הוא ככל הנראה סוחר שנמצא בדרכו להודו: "...לקחתי איתי את הִבּה (או: מתנה?)... לתת לו בהודו..." (שתי השורות האחרונות של ה-recto). המכתב מופנה לאישה, אולי אשתו של הסוחר: "wa-mā taḥtājī waṣiyya... wa-tashkurī..." (בשולי ה-recto). הוא מורה לנמענת לדאוג בשקידה (وصيتك بهم غاية الوصية) לבית (al-dār), למאזניים (al-mīzān), למחסן, לקודקס/הספר (al-muṣḥaf), לדבר נוסף (الصدر؟) וליתר רכושו. ייתכן שמוזכרים 30 דינרים ב-recto, שורה 6. אלשיח' צניעת אלמלכ נזכר פעמיים (הנמענת מתבקשת לקנות עבורו משהו ב-recto, שורות 15–16, ולמסור לו דרישת שלום בשולי ה-recto). החל מ-recto שורה 27 מספר השולח שהתעורר בוקר אחד ב"אמצע החג" (wusṭ al-ʿīd = חול המועד?) ומדד בד מקטעּ (maqṭaʿ) עבור מישהו. ב-verso מובאות דרישות שלום לאנשים רבים: דודיו ובני־דודיו מצד אמו, דודו מצד אביו אבו אלפצ'ל ובן־דודו אבו אלבקאא, אבו נצר, ביאן אלח'ראז, אבו אלרצ'א אלנקאד ובנו, דודתו מצד אמו, ופאא. הִבּה שולח את ברכותיו. שוב נמסרת דרישת שלום לצניעת אלמלכ. אחר כך נוקב השולח בתאריך כתיבת המכתב (ג'מאדא הראשון, אך השנה נמחקה), מזכיר את אלשיח' מצ'מון, ומבקש מהנמענת להתפלל בעדו. כל המכתב דורש בחינה נוספת ומהדורה.