הסכם קראי בנוגע לשימוש בבית הקברות ולסמכותם של פקידי הקהילה על נוהלי הקבורה

תיאור

הסכם קראי בנוגע לשימוש בבית הקברות ולסמכותם של פקידי הקהילה על נוהלי הקבורה. המיקום הוא ככל הנראה קהיר, על סמך הפלאוגרפיה ושמות המשפחה הנזכרים. מתוארך ליום ראשון, ט"ז בניסן ה'תל"ח (1678 לספירה). בשורה 2 מופיעה רשימה של מספר "חברים וגבאים" קהילתיים המסכימים לתנאים שונים בנוגע לנסיעה אל בית הקברות הקהילתי ולשימוש בו — בכל המקרים, בכפוף לאישורם של ראש המשמרה אברהם בן אהרן רופא וגבאי שאינו נקוב בשם. אחד התנאים מזכיר את נושאי המיטה המתפללים בבית כנסת (אלי בית הכנסת תב׳ ות׳ ירוחו יצלו ענדה) ומשלמים לשמשים תשלומים שונים עבור סוגי קבורה שונים, אולי בהתייחס לאזורים פנימיים של בית הקברות: וגעלו ללשמשאין פי אלקבר אלגדיד ארבעה פצה ופי אלעתיק תלאתה פצה ופי אלפסקיה נצפין פצה. העונש על הפרת חלק מהתנאים הוא תשלום של רטל או חצי רטל של שעווה (לנרות?). בעקבות ההסכם הקהילתי מופיע מספר חריג של חתימות, שרובן ככל הנראה חתימות ידן של החותמים עצמם ולא העתקות של הסופר בשמם. מאחר שחלק ניכר מהקהילה הקראית בעת החדשה המוקדמת התגוררה בקהיר וערכה מסעות דרומה לעבר פוסטאט/קהיר העתיקה כדי לקבור את מתיה בבית הקברות באלבסאתין, ייתכן שבית הכנסת המוזכר כאן הוא בית הכנסת הקראי מימי הביניים שברחוב מצאצה בפוסטאט. הכרוניקאי המקומי יוסף סמברי ציין שהאתר הקדוש היה בחורבותיו כבר בשנות ה-70 של המאה ה-17. למסמך נוסף מן המאה ה-17 העוסק בנוהלי קבורה קראיים, ראו מסמך מקביל ברשימה.