AIU XII.173

תיאור

רקטו: מסמך משפטי ארוך וקליגרפי בערבית, המכונה "חג'ה" (ḥujja) בהערת התיוק שבערבית-יהודית. מקום: קהיר (مصر المحروسة). מתוארך לאוקטובר 1649 לסה"נ (7 בשוואל 1059 להג'רה). בהקדמתה למהדורה מציינת ג'יין הת'אוויי: זהו תקציר של תיק בית משפט בערבית, מתוארך לשוואל 1059 / אוקטובר 1649, המתעד רכישת סוכר על ידי פקיד יהודי מקבלן מסים מוסלמי בדרג תת-פרובינציאלי, וכן את אספקת הסוכר על ידי קבלן המסים בצירוף פירעון חוב לאותו פקיד. המסמך מקורו בבית הדין השרעי שבבאב אלח'רק / באב אלסעאדה, הממוקם ממערב לבאב זווילה — השער הדרומי של העיר הפאטמית המקורית של קהיר. שני הצדדים בתיק נמנים עם עילית השלטון של מצרים העות'מאנית. מוכר הסוכר, יוסף, הוא בנו של מחמד, הכאשף (kāshif) — קרי המנהל — לשעבר של תת-המחוז ע'רביה במערב הדלתא של הנילוס. על פי פרוטוקול בית המשפט, יוסף מכר כמות גדולה (130 קינטארים) של סוכר ל"מעלם" (muʿallim) היהודי מצלח (הצורה הערבית של מצליח, מצליח) בן "בניאמיל" (ככל הנראה למעשה בנימין), המשמש צרּאף (ṣarrāf), כלומר בנקאי, של הדיואן אלעאלי — המתייחס למועצת המושל.

Princeton Geniza Project description: Recto: Long, calligraphic legal document in Arabic, referred to as a "ḥujja" in the Judaeo-Arabic filing note. Location: Cairo (مصر المحروسة). Dated October 1649 CE (7 Shawwal 1059 AH). In the introduction to her edition, Jane Hathaway notes: "This is an Arabic court case summary, dated Shawwāl 1059/October 1649, documenting a purchase of sugar by a Jewish official from a Muslim sub-provincial tax farmer and the tax farmer’s delivery of the sugar, along with repayment of a debt to the official.... The document comes from the sharīʿa court at Bāb al-Kharq/Bāb al-Saʿāda, located west of Bāb Zuwayla, the southern gate of the original Fatimid city of Cairo.... The two parties to this case are members of Ottoman Egypt’s power elite. The sugar-seller, Yūsuf, is the son of Meḥmed, the former kāshif, or administrator, of Gharbiyya sub-province in the western Nile Delta.... According to the court record, Yūsuf has sold a large quantity (130 qinṭārs) of sugar to the Jewish muʿallim Maṣliḥ (the Arabic form of Matsliʾaḥ, מצליח) son of ‘Binyāmīl’ (presumably really Binyāmīn), the ṣarrāf, or banker, to the dīwān al-ʿālī, referring to the governor’s council." (Hathaway, Ottoman-Era Documents from the Cairo Genizah, 198, 200, 202)