רקטו: מסמך משפטי ארוך וקליגרפי בערבית, המכונה "חג'ה" (ḥujja) בהערת התיוק שבערבית-יהודית

תיאור

רקטו: מסמך משפטי ארוך וקליגרפי בערבית, המכונה "חג'ה" (ḥujja) בהערת התיוק שבערבית-יהודית. מקום: קהיר (مصر المحروسة). מתוארך לאוקטובר 1649 לסה"נ (7 בשוואל 1059 להג'רה). בהקדמתה למהדורה מציינת ג'יין הת'אוויי: זהו תקציר של תיק בית משפט בערבית, מתוארך לשוואל 1059 / אוקטובר 1649, המתעד רכישת סוכר על ידי פקיד יהודי מקבלן מסים מוסלמי בדרג תת-פרובינציאלי, וכן את אספקת הסוכר על ידי קבלן המסים בצירוף פירעון חוב לאותו פקיד. המסמך מקורו בבית הדין השרעי שבבאב אלח'רק / באב אלסעאדה, הממוקם ממערב לבאב זווילה — השער הדרומי של העיר הפאטמית המקורית של קהיר. שני הצדדים בתיק נמנים עם עילית השלטון של מצרים העות'מאנית. מוכר הסוכר, יוסף, הוא בנו של מחמד, הכאשף (kāshif) — קרי המנהל — לשעבר של תת-המחוז ע'רביה במערב הדלתא של הנילוס. על פי פרוטוקול בית המשפט, יוסף מכר כמות גדולה (130 קינטארים) של סוכר ל"מעלם" (muʿallim) היהודי מצלח (הצורה הערבית של מצליח, מצליח) בן "בניאמיל" (ככל הנראה למעשה בנימין), המשמש צרּאף (ṣarrāf), כלומר בנקאי, של הדיואן אלעאלי — המתייחס למועצת המושל.