מכתב מהמלמד נתן בן שמואל, המתגורר בעיירה קטנה, אל אחיו אבו אל־חסן בפוסטאט

תיאור

מכתב מהמלמד נתן בן שמואל, המתגורר בעיירה קטנה, אל אחיו אבו אל־חסן בפוסטאט. כתוב ביהודית־ערבית, והכתובת בכתב ערבי. הכותב מבקש תרופה לעיניים, כוחל של בוסר, ותרופה נוספת שזיהויה אינו ברור (רישאנא?), משום שהוא זקוק להן מאוד. אלמלא היה מצבו הכספי כה נורא בחורף זה, היה שולח מעט כסף לכיסוי ההוצאות. הוא מתאר את מצוקותיו הקשות ומסביר שנאלץ למשכן בגדים כדי לכסות את הוצאות החגים(?). הוא מבקש מהנמען להיפגש עם המחותן אבו נצר, להודות לו ולנסות ליישב עניין משפחתי כלשהו. הוא חושש שאנשים כועסים עליו: "נראה לי שאיש אינו אוהב פושט יד". לאחר מכן הוא מבקש את סליחת הנמען על מה שכתב קודם, שכן לא היה הוא עצמו בשל טרדתו הגדולה סביב מותו של הח'טיב של עיירתו, שהיה עבורו משענת גדולה. בהמשך הוא רומז לסכסוך בינו לבין בן דודו (אבן עם), שעליו יש לו דברים חריפים רבים לומר (ובכלל זה: "חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקְרָב לִבּוֹ" (תהלים נה, כב); "יצילני האל מרעתו"). הוא מוסר דרישת שלום לאנשים שונים, ובהם רבי יחיאל (פעל 1224–1233). בנספח ראשון הוא מדווח שקד'יב חולה קשות בדלקת הצדר (ד'את אל־ג'נב). הוא יצא מדעתו מרוב דאגה ומבקש שאחותו סעאדה תישלח בדחיפות. "הלוואי שלא אזכה לראות את יומה". בנספח שני הוא מדווח שלמעשה מצבו של קד'יב טוב הרבה יותר עכשיו, השבח לאל.