מכתב מחסן בן אסחאק, בעסקלאן, אל אבו אלחסן עלון בן יעיש הפרנס, בפוסטאט

תיאור

מכתב מחסן בן אסחאק, בעסקלאן, אל אבו אלחסן עלון בן יעיש הפרנס, בפוסטאט. בערבית-יהודית, עם הכתובת בערבית-יהודית ובכתב ערבי כאחד. השולח כותב ביום חמישי, לאחר שהגיע לעסקלאן. הוא מתאכסן בפֻנדֻק של הקאדי אבן ח'צ'ר. הוא נתקל בחפאט' (ישמרהו האל) בדרכו לבקר את אבן אלענִי ("בן העני"). חפאט' נשבע שבועות חמורות (אימאן צעבה) שאינן ניתנות להפרה, לקח את השולח לביתו וביישו בהכנסת האורחים. "הוא עשה הכל בעולם כדי להוציא אותי מביתי, אבל לא הרשיתי לו, כי חזי צר עלי מרוב פרידתי מאבי ומבני משפחתי, ועיני זולגת דמעות יומם ולילה, שכן אבי השאיר אותי(?) ברמלה... ואיני שותה יין ואיני אוכל מאכל מבושל (כלומר, מרוב כאב הפרידה)." השולח ביקש מאבו אלחסן עמאר לקנות עבורו דבר-מה. הוא אומר שאם היה יכול להחזיר את הזהב, היה עושה זאת. הוא שלח מכתבים קודמים מתִנִּיס ומרמלה, אך לא קיבל מענה, "ואיני יודע אם זו התעלמות או כעס או שמא רק עיכוב". אישה מסוימת ביקשה מן השולח לקנות עבורה מֻצחף (ספר), אך הזול ביותר שמצא היה בשלושה דינרים, ואם ירכשנו לא יישאר בידיו כסף להמשך המסע. דרישות שלום לאחות השולח, לסת אלאהל, לבע'וצ'ה(??) ולאבו כת'יר. השורה האחרונה של המכתב אומרת: "הלוואי שאבו מנצור יגיע עם אבי. בשם האל, סבלנו נוראות מגסות הרוח שלו." הנמען מוכר היטב ממסמכי גניזה רבים אחרים; לפי גיל מדובר בעלי הכהן הפרנס בן חיים.