דף מתוך כרך שו"ת בכתב ידו של יוסף בן שמואל בן סעדיה הלוי (לערך 1181–1209)

תיאור

דף מתוך כרך שו"ת בכתב ידו של יוסף בן שמואל בן סעדיה הלוי (לערך 1181–1209). השאלה הראשונה עוסקת באלמנה ובשלושת ילדיה הגרים בחצי דאר (בית) שהיה הנכס היחיד שהותיר אחריו בעלה המנוח. המנוח היה חייב שמונה דינרים לבעל חוב, ואילו שווי הנכס הוא שבעה דינרים בלבד. בני המשפחה מכרו את הנכס כדי להתפרנס, אם כי נראה שעודם מתגוררים בו. השאלה היא האם רשאי בעל החוב לתבוע את הנכס מחמת החוב המגיע לו. התשובה היא שיוכל לעשות זאת רק לאחר שהיתומים יגיעו לבגרות, אך לא כל עוד הם קטינים. מובאת הפניה לערכין כב ע"א. השאלה השנייה מתארת היבט משפטי אחר של אותו מקרה עצמו: האלמנה איבדה את כתובתה. השאלה היא האם יש לה זכות תביעה כלשהי על הנכס מכוח כתובתה האבודה (שבה היה אמור להיות מצוין סכום העיקר ותוספת הכתובה המגיעים לה). התשובה היא שאין באפשרותה לתבוע דבר מכוח זכויות כתובתה בלא שתציג את שטר הכתובה המקורי, תקיימהו בבית הדין, ותישבע שבועת אלמנה. השאלה השלישית עוסקת באדם שרכש מוסלמים ספר מקרא (מצחף כתיב) מתוך השלל והביזה (נוהבה) של פוסטאט (ככל הנראה התייחסות לאירועי שנת 1168). הוא מצא כתוב בו שהספר שייך להקדש. הלה שרוי במצוקה כלכלית בשל חובות הג'זיה (מס הגולגולת) ומבקש למכרו. השאלה היא האם יש בידו רשות למכרו או למשכנו. ראו תשובה דומה מאת הרמב"ם (מהדורת בלאו, סימן רט). חלק מן המידע מבוסס על מהדורת מ"ע פרידמן. יש לציין כי הקטע הסמוך הוא דף נוסף מדיון ספרותי-הלכתי בכתב ידו של אותו סופר, אך אינו קשור ישירות לקטע זה.