שלוש רשומות עוקבות באותו הפרגמנט, הקשורות לנכס שנמכר על ידי הקהילה היהודית של קהיר בראשית המאה החמש־עשרה

תיאור

שלוש רשומות עוקבות באותו הפרגמנט, הקשורות לנכס שנמכר על ידי הקהילה היהודית של קהיר בראשית המאה החמש־עשרה. הפרגמנט היה ברשות משפחת מוסרי, והעתק ממנו הובא ליעקב מאן, שפרסם את שתי הרשומות ביהודית-ערבית שבו בספרו Texts and Studies (כרך א', עמ' 432–433). ככל הנראה שולב הפרגמנט מאוחר יותר בארכיון החדש של הקהילה היהודית בקהיר, שקוטלג על ידי ישראל בן-זאב בשנות השלושים. סביר להניח שבן-זאב הוא זה שהכין ממנו העתק צילומי, שהגיע יחד עם ארכיונו הפרטי לארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, כיום חלק מהספרייה הלאומית. מקום הימצאו של המקור אינו ידוע כיום. הרשומה הראשונה קרועה בראשה, שם לפחות עשר שורות בעברית מליצית מזכירות את סמכותו של "הנגיד הגדול דוד" בן יהושע. לאחר מכן עובר הטקסט ליהודית-ערבית ומתאר כיצד הייתה הקהילה זקוקה לכסף כדי לפרוע חובות מסוימים, ולכן ראשי הקהילה החתומים למטה מכרו שליש מנכס הקדש הידוע על שם אליא לרופא דוד בן יעקוב, תמורת 7,000 דרהם. סכום זה הספיק הן לתשלום החובות והן לרכישת נכס חורבה חלופי מאחורי בית הכנסת. גבולות החלקה שנמכרה מתוארים: מדרום — הדרך המובילה אל החמאם ואל הסויקה, ודרב קצ'יב; מצפון — בית הידוע על שם אבן עראקי; ממזרח — הדרב שבו הוא ממוקם ושלושה משעריו; ממערב — הוא נפתח אל הסמטה (זקאק) של אבן ע'אדי ושערו הרביעי, הנסתר. לא נשתמר תאריך. שבעה אנשים חתמו. לשטר זה ביהודית-ערבית נוסף אישור בשוליים הימניים, שמאן ראה בו רק "שרבוט בלתי קריא". בזכות הטקסט הערבי (ראו להלן), ברור כעת כי מדובר באישור שכתב לא אחר מהנגיד דוד עצמו, שתחת סמכותו נכתב השטר. הרשומה השנייה, גם היא ביהודית-ערבית, כתובה בניצב לטקסט הראשי. היא מתוארכת ל-15 בשבט אתש"ך לשטרות (31.1.1409). החתומים מעידים כי קיבלו בחזרה מדוד הנזכר את הפריטים שהיו ממושכנים אצלו (ככל הנראה עד להשלמת העסקה). רשומה זו נכתבה אפוא כמה ימים לאחר הטקסט הראשון, המתוארך (לפי התרגום הערבי השלישי) לעשרת הימים הראשונים של אותו חודש (וראו אשתור, תולדות היהודים במצרים ובסוריה, כרך ב', עמ' 27–28). שמונה אנשים חתומים — שישה מבין שבעת החתומים על העסקה הראשונה, ושניים חדשים. הרשומה השלישית, בחלק התחתון של הדף, כתובה בכתב ערבי, ומצהירה על עצמה כתרגום של הטקסט העברי (עִבראני) שלמעלה (שורה 2). בשורה השלישית מצוין תאריך הרשומה הראשונה כעשרת הימים הראשונים של שבט אתש"ך לשטרות, מה שמסייע לתארך את המקור. הטקסט מתאר את האירועים המוזכרים ברשומה הראשונה: החוב, מכירת שליש מנכס ההקדש הידוע על שם השיח' אליא (המכונה כאן אליא אלמתטבב בן שמואל) לרופא דוד בן יעקוב (בן מהד'ב), פירעון החוב, ורכישת נכס מאחורי בית הכנסת (שורות 6–7). גבולות הנכס מתוארים בשורות 10–14, והטקסט הערבי מוסיף כי שם הסמטה שבצד המזרחי, שממנה נכנסים לנכס, הוא דרב ראאִצ', פרט חשוב שכן מיקום רחוב זה אינו ידוע כיום. לאחר מכן מוזכרים שמות זקני הקהילה שאישרו זאת, לפי סדר החתימות בטקסט המקורי, אך תוך המרת השמות העבריים למקבילותיהם הערביות (כלומר ישועה=פרג', פרחיה=סרור). החתומים מעידים גם כי הם מכירים את כתב ידו של "ראשם, דוד" בשולי השטר המקורי (שורה 17). המסמך מתוארך ל-4 בשעבאן 825 להג'רה (24.7.1422).