תצלומים: זכויות היוצרים שמורות למוסד המחזיק — ראו תנאי השימוש באתר הספרייה הדיגיטלית
סוג מסמך
מסמך משפטי
שפה ראשית
ערבית
תאריך
1456-01-27
תאריך מקורי
18 Ṣafar 860
ספרייה
JCC
אוסף
JCC
תיאור
שטר בית דין מוסלמי כמעט שלם משנת 1456 לספירה. השטר מתאר בפירוט את האירועים שהתרחשו במהלך השנים 1455–1456, כאשר ראשי הקהילות הרבנית והקראית בקהיר פנו לרשויות כדי לקבל אישור לשפץ חלקים חרבים בבתי הכנסת החרבים שלהם בקהיר ובפוסטאט. השטר מזכיר דיונים, פניות ועדויות קודמים, המגיעים אחורה עד לאירועים של השנים 1442–1443 לספירה (הנידונים במאמרו של מארק כהן). השטר כמעט זהה לשטר אחר הדן באותם האירועים ומתמקד בבתי הכנסת הקראיים בקהיר ובפוסטאט (בשכונת אלממצוצה). השטר שהתמקד בבתי הכנסת הקראיים נשמר בבית הכנסת הקראי דאר סמחה, ושם נחקר וצולם על ידי ד"ש ריצ'רדס, שגם פרסם מהדורה ותרגום שלו. השטר הנוכחי, המתמקד בבתי הכנסת הרבניים בקהיר ובפוסטאט (בקצר אלשמע), נשמר בידי הקהילה הרבנית. הוא הופקד בארכיון המודרני של הקהילה היהודית הרבנית בקהיר, שנוצר בראשית המאה ה-20. הוא קוטלג בידי ישראל בן־זאב בשנות ה-30 של המאה ה-20, ובן־זאב אף עשה לו כמה צילומים. הארכיון אבד מאז, ולפי הנראה הופקד בספרייה הלאומית של מצרים (ראו רסטו). כיום נגישים רק הרשומות הקטלוגיות בכתב יד והצילומים שעשה בן־זאב, ובהם ניתן לעיין בספרייה הלאומית בישראל. הטקסט והמבנה של השטר כמעט זהים לשטר שכבר פורסם ותורגם על ידי ריצ'רדס, ולכן התיאור שלהלן יתמקד בכמה מן ההבדלים: הטקסט של השטר הקיים (בזמן שנעשה הצילום) מקביל לשורה 31 ואילך אצל ריצ'רדס. הוא מזכיר את פניית ראשי שתי הקהילות היהודיות, אך בעוד שהטקסט של ריצ'רדס, העוסק בבתי הכנסת הקראיים, מזכיר ראשית את עבד אלחק, ראש הקהילה הקראית, ורק אחר כך את אסחאק, ראש הקהילה הרבנית — הטקסט הנוכחי מזכיר ראשון את ראש הקהילה הרבנית. בעוד שהטקסט של ריצ'רדס מתאר את "בתי הכנסת השייכים לקראים באלקאהרה ובמצר", ופונה ראשית אל "בית הכנסת בשכונת חארת זווילה באלקאהרה" (שורה 67), הטקסט הנוכחי מתאר את "בתי הכנסת השייכים לרבנים באלקאהרה ובמצר", ופונה ראשית אל בית הכנסת הרבני בשכונת חארת זווילה, "בסמטה הידועה בשם אלקאבלה" — תיאור המאושר גם ממקורות אחרים. לאחר מכן בא תיאור מפורט של מצבו הנוכחי של בית הכנסת — חלק זה חסר בטקסט הראשי של ריצ'רדס, אך כנראה מקביל לשטר מקוטע נוסף שנשמר גם הוא בבית הכנסת דאר סמחה ופורסם על ידי ריצ'רדס. אחר כך בא תיאור מפורט של "שני בתי הכנסת הרבניים המצויים במצר" — תחילה תיאור מפורט של בית הכנסת "אלשאמיין", ולאחר מכן של "כניסת אלעראקיין". תיאור מפורט זה מקביל לתיאור המקוטע של בית הכנסת הקראי בשכונת אלממצוצה שבטקסט ריצ'רדס, המסתיים בשורה 95. רוב שאר הטקסט זהה לחלוטין לטקסט של ריצ'רדס, לרבות התאריך שבו אושרו הבדיקות הראשוניות של בית הכנסת בבית הדין — 17 ברמדאן 859 להג'רה (31.8.1455 לספירה). לאחר מכן התקיימו בדיקות ודיונים נוספים. האישור הסופי ניתן ב-18 בצפר 860 להג'רה (בטקסט של ריצ'רדס העוסק בבתי הכנסת הקראיים היה זה ב-9 בצפר). השטר כולל אישורים ועדויות נוספים של כמה מן המהנדסים והעדים שנכחו בבדיקות.