עצומה מאת עמר בן עבדאללה אלמצרי, השוהה באסיוט (שורה 7), המופנית אל נכבד שתאריו הרבים מפורטים בשורות 4–6. הכותב מדווח על מצבו הדחוק ועל "עוניו", ומספר על הגעתו לאסיוט מפוסטאט, שם הוא מתפרנס ממלאכה מסוימת. נראה שהרשויות המקומיות (המֻקדַּמוּן) גורמות לו קשיים ומטרידות אותו, והוא מבקש סיוע ומענה למצוקתו.