מכתב מאבו זכרי בן סלימאן, כנראה מוַנא (בפיום, נזכרת בצד ב', שורה 5), אל [...] בן יוסף, ככל הנראה בפוסטאט

תיאור

מכתב מאבו זכרי בן סלימאן, כנראה מוַנא (בפיום, נזכרת בצד ב', שורה 5), אל [...] בן יוסף, ככל הנראה בפוסטאט. ייתכן שהוא כותב דווקא מאסיוט (צד א', שורה 13, וצד ב', שורות 22 ו-33), אך אזכורים אלה נראים בהקשר של נסיעה שזה עתה שב ממנה ונסיעה קרובה שהוא מתעתד לצאת אליה לאסיוט. המכתב כתוב על רוטולוס ארוך וצר, בכתב ערבי, עם מילה בודדת בכתב עברי — החלק העברי של שמו של אבו אלחסן אלהוד, כנראה אותו אדם המופיע במסמך אחר, שגיל תיארך לראשית המאה ה-13 וגויטיין לשלהי המאה ה-12. עיקרו של המכתב עוסק בעסקאות ובחליפת מכתבים סביב חכירת מסים (צַ'מאן) ומשי. השולח מדווח כי קיבל מכתבים מאבו אלחסן אלהוד ומנסים אבן קדיירה (שם משפחה זהה מופיע בעוד שני שברים בגניזה). הוא מספר שנתקל באסיוט בסוחרים שהחזיקו 80 רַטלים של משי, חלקו צבוע וחלקו גולמי, אך לא הצליח לרכוש מאומה מהם. בכוונתו לשהות בשבת בבּוּש ואחר כך לעלות במעלה הנילוס, בלוויית מַח'לוּף או אדם אחר. פעמיים מזכיר את המונח "נַקַאצַ'את" (צד א', שורה 33, וצד ב', שורה 14) בהקשר של המשי. נזכר אדם בשם מֻפַצַּ'ל בן סלאמה. אבו אלחסן אמור להיפגש בקהיר עם יוסף אלטַוַּאף, החייב לשולח סכום מסוים (שני דינרים?); עליו לקבל ממנו מכתב שיישלח אל השולח בוַנא. נזכרים גם אדם ושמו פַצַ'איל, ואולי המונח צִנאעה או אלצִנאעתין. המכתב מסתיים בדרישות שלום לאנשים שונים, ובהם אבו אלרביע סלימאן, סת אלימן ואחרים. דורש עיון נוסף.