שלוש טיוטות של איגרת ציבורית בכתב ידו של חלפון בן מנשה בראשית דרכו (1100–1138), מופנית לקהילה שזהותה אינה ידועה

תיאור

שלוש טיוטות של איגרת ציבורית בכתב ידו של חלפון בן מנשה בראשית דרכו (1100–1138), מופנית לקהילה שזהותה אינה ידועה. אחת הטיוטות היא הגרסה הגולמית ביותר; אחרת היא העתק מסודר ונקי; והשלישית היא העתק שלישי, המשלים כמה מן הביטויים מן הקטע הקודם לחלק הנשמר בשני ההעתקים האחרים. זוהי פנייה לגיוס כספים לפדיון שבוי שקיבל פרק זמן קצר לצאת ולסובב כדי לגייס את דמי כופרו. סכום הפדיון הכולל היה 110 דינרים — סכום גבוה במיוחד עבור שבוי יחיד, וייתכן שהוא מגייס למעשה עבור שלושה או ארבעה אנשים, אף שאין לכך זכר בגוף המסמך. קהל פוסטאט כבר גייס 80 דינרים, ועתה עליו לגייס את 30 הדינרים הנותרים. ההעתקים אינם עקביים באשר לזהותם של אלה שערבו לו כדי לאפשר לו לצאת לדרך: בטיוטה הראשונה נכתב "מקצת הרומים" (בעץ' אלרום), אך הביטוי נמחק והוחלף ב"חברי אשקלון, יזכרו לאלף ברכות". שני ההעתקים האחרים חוזרים ומזכירים את הרומים ולא את חברי אשקלון. השבוי האומלל מלווה בנוצרי (אלערל), וכפי הנראה הוא זה שיאלץ אותו לשוב לארצו ולהיכלא בה אם לא יצליח לגייס את יתרת הכופר. הנמענים מוזכרים על השכר הגדול הצפוי למי שמסייעים לשבויים שכאלה. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיס האינדקס של גויטיין ועל CUDL. צירוף: אלן אלבאום.)