מכתב ממצ'מון בן יפת, ראש יהודי תימן ונגיד הקהילה בעדן, אל גיסו אבו זכרי יהודה בן יוסף הכהן. עיקר המכתב עוסק בהסדרת עיזבונותיהם של סוחרים יהודים שטבעו באוניה שנטרפה בים. בנוסף, נדונים במכתב עסקים משותפים עם בלאל בן ג'ריר, שמאוחר יותר הפך לשליטה של עדן. מצ'מון מספר כי הוא מצייד אוניה שתפליג לסילאן (סרי לנקה), ובין שאר הנוסעים שייצאו בה נמנים שלושה צורפים יהודים העוסקים במלאכת מתכות יקרות, ואחד מהם בן המגרב. המידע מבוסס על מהדורת גויטיין באוסף מכתבי הסוחרים היהודים מימי הביניים.
תרגום לעברית
[...] יבוא איתו [...]
ומה שהזכיר אדוני בעניין זכרי בן אבו אלפרג' הטראבלסי —
הוא הגיע בשלום גמור, מכר וקנה וסיים את ענייניו,
ושב באותה שנה. השיח' נהראי בן עלאן הגיע איתו,
ובידו ייפוי כוח (וכאלה) מבנו של נסים בן בניה. זכרי הטראבלסי
גם הוא הביא ייפוי כוח ממשפחותיהם של שני המערבים שנספו
בספינתו של ג'עפר. וכאשר עמד עבדך על שני ייפויי הכוח,
התברר ששני המנוחים הפקידו אצלי 140 דינרים
מלכיים. בסכום זה קנו שני עדלים (חבילות) של לאכ, ובהם 1,000 רטל,
במחיר 113 דינרים, וההוצאות על שני העדלים הללו — 13 דינרים. ולקחו שבעה בדי קצי
עבור המכס בעידאב ושכירות המדבר, בי"ד דינר. סך הכל הסכום
140 דינר. ושני הוכלאא (מיופי הכוח) הסכימו ביניהם למסור
את המשלוח הזה בידי אברהם בן סמך אלדעוה, כדי שיוליכהו
אליהם יחד עם כלל משלוחי אל פסטאט אם ירצה השם.
וכאשר יגיעו כולם לפסטאט, יבררו שני הוכלאא ביניהם בדין
את העניין הזה, ומי שיוכח לו זכות — ייטול אותו, לפי שאין
בעדן מי שיכריע ביניהם ולא מי שיודע את המצב. וכבר
לקחתי אני מהם כתב פטור, ולא נותרה עליי שום תביעה.
גם מסרתי לזכרי הטראבלסי שני בהארין של לאכ,
והענקתי להם, כדי שימסור זאת דווקא למשפחת אלנפוסי בטראבלס,
שכן שמעתי שהם עניים מרודים מאוד, וראיתי בזה
את הראוי. ואשר לזולת זאת — עבדך ביקש הדרכה מאת האל
יתעלה, ובנה ספינה בעדן וציידהּ בשותפות עם
השיח' הנעלה בלאל [לנסיעה] אל סילאן. ומחברינו נסעו בה:
סאלם בן אלחזאן, ואבן חדאדה, ואלבטיטי, והצורף
שהגיע בחברתו, ושני הצורפים שהגיעו השנה,
אבו עלי והאיש המערבי — כולם הפליגו
בספינה. יכתוב האל את שלומם. וגם עוד ביקש
עבדך הדרכה מהאל יתעלה, ושלח בלוויית השיח' הנעלה
נהראי בן עלאן ובלוויית השיח' אברהם בן
אבו אלחסן הידוע כבן סמך אלדעוה, על ידי שניהם
יחדיו, בשותפות עם השיח' הנעלה בלאל בן ג'ריר
אלאוחדי, שישים עדל של לאכ, במשקל 100 בהאר, ולעניין
ההוצאות בעידאב — מכס ושכירות; [ועוד] שמונה עדלי פלפל, שיימכרו
בעידאב עבור הוצאות המכס והשכירות, וגם 100 בדי [קצי]
בדי קצי עבור מכס סואכן וזולתה. כל זה
שייך לשותפות. עבדך מבקש מטובך שתסמוך על
מעשי החסד שלך: כאשר יגיע המשלוח הזה בשלום, אם ירצה השם,
קבל את מחצית העדלים (חבילות) הנזכרים הללו ומכור אותם
עבור עבדך במה שיחלוק האל יתעלה ויפרנס. וכאשר
ייקבע המחיר בכסף ידוע, תמורתו תהיה מזומן זהב
וכסף בלבד, לא זולת זאת. חלק זאת ושלח ממנו משהו עם
חלק מן הסוחרים חברינו או אחרים המוכרים
כנאמנים, ומשהו יישאר ביד אברהם בן סמך אלדעוה.
ואם יזדקק אברהם הנזכר להלוואה,
100 מתקאלים לקנות בהם דבר שיביא לו רווח —
אנא, אדוני, וקנה לו את מה שהוא מבקש, והודיעני מה
קנית לו, וכתוב זאת לעבדך במכתב. וכבר
הוריתי לו שיקנה קפץ (סל קלוע) של כלי חרסינה: קערות זבאדי, צלחות,
כוסות, וכן בארבעה מתקאלים ריבת ורדים טובה, מן המשומש
לצורכי הבית. וכתבתי ושלחתי עמו תזכיר שיפעל
לפיו. וכן שלחתי עמם, במיוחד לעבדך,
שישים צרורות קינמון סילי (מציילון), כל צרור 100 רטלים, שיהיה הסך הכולל
עשרים בהאר. יקבל אדוני את מחציתם גם כן {⟦וי...⟧}
ויואיל וימכור לעבדך זאת במה שיחלוק האל יתעלה,
ויהיה חשבונו בנפרד, שכן הוא במיוחד לעבדך.
שוליים ימניים של צד א, בכתב יד אחר
מן [...]
וכיבוד להם, האחת
למגרבי והשנייה למה
שבינו ובין עבדו.
ולא ייעלם ממולאי
הדבר הנכון. וכן בעניין
אבו אלכיר
אלברקי ותעייתו
בכמה מן הארצות.
ואני, אן שא אללה,
מקווה להגעתו בזו
השנה, ולפגוש אותו ב-
עידאב, ואם
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein and Mordechai Akiva Friedman, India Book 2: Madmun, nagid of Yemen, and the India trade: Cairo Geniza documents (in Hebrew) (Jerusalem: Ben-Zvi Institute, 2010)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.