מכתב ממשה בן יוסף אבן יג'ו אל אחיו פרחיה בן יוסף אבן יג'ו, ברובע הבשמים בפוסטאט. תיארוך: 14 באפריל 1155. משה כותב לאחיו לאחר שהפליג מצור בסמוך לחג השבועות. הוא מברך את פרחיה, ככל הנראה לרגל נישואיו, ופותח את המכתב בעשרים ושלוש שורות של פרוזה חרוזה עברית מהודרת ובברכות השאובות מן המקרא. החלק הכתוב בערבית-יהודית מוסר את החדשות: משה הפליג, גבה 17 דינרים, ושלח מכתבים באמצעות אברהם אבן אלקריט' ואברהם אלמהדוי. כאשר שלח את מכתביו הקודמים מצור, היה חולה אנוש, והבריות כבר נואשו מהחלמתו; אך ביום החמישי עשה האל למען שמו ומשה נרפא (בהשוואה למלכים ב' כ', ה': "ביום השלישי תעלה בית ה'"). (חלק מן המידע מבוסס על גויטיין ופרידמן, India Traders of the Middle Ages.)
תרגום לעברית
צד א
בשמ רחמ
שוש אשיש בי' תגל נפשי באי כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה וג'
קנויים / בכל הברכות הראויים / יהיו כולם דאויים / חשים
בכל מדינות ואיים / לאחי וחשק נפשי / צור עולמים ישמחני /
בויעודו לעטרני בחייו / להכתירני בימיו / כי נפשי אליו נכספת /
ורוחי עדיו מעופפת / כי הוא לראשי זר וטוטפת / אזכה לשמוח
בו ביום חתונתו / וביום שמחת לבו / הגיעו כתביו / ופגעו מכתביו /
וקדמו אהביו / וערבו עלי מאמריו / ונעמו לי דבריו / והיו אצלי
כדבש למתוק בפי / וכצמיד באזרועי וכפי / והודיתי לצור
ישראל על השפתת שלומותיו / והשפעת טובותיו / ברוך
אשר לא ייבושו קויו / לעולם אחי ואור עיני לא הזכרתי
קצת התשוקה / אלא ויש אצלי כפלי כפלים / ולא מעט
מכסיפה / אלא ויש הנה שבעתים / רוכב בעזרו שמים /
בורא כל ניב שפתים / יברכהו כנתברך בברכת טללי
שמים / וברכות רחם ושדים / וברכות ארץ נחלי מים /
וכנתברכו מקהלות יהודה ואפרים / סרגלתי אילו הטורים /
נכסף אל ראייתו / ומברך אותו בברכת זה החג ושמחתו /
חג השבועות ברום מעלתו / שבו נתן צורנו תורתו /
לאיומתו ועדתו / יזכהו אינו שנים רבות בששונים / לחוג פני
אדון האדונים / בשי ומנחה / ונסו יגון ואנחה / ואודיעך, אחי, כי אני
עתיד לבוא, אם ירצה השם. הוצאתי (תעודת מעבר) שאיננה זו של בנים,
כי גם הוא עולה לפֻסטאט. גביתי שבעה־עשר דינר. ואודיעך
גם, כי כתבתי בצור מכתבים רבים ושלחתים
עם אברהם אבן אלקריץ, וגם אליך. ועוד שלחתי עם אברהם
אלמהדוי את מכתבך ומכתבים ממני, וסיפרתי לו על הצלתי. והודות
לאל אני בטוב ובבריאות — מי יתן ולא אחסר לעולם מטובת האל
בזכות מזלך הטוב. אבל ביום שירדתי מן הספינה חליתי כל־כך,
עד שלא סברתי שאשאר בחיים; ואת אותם מכתבים לא כתבתי
אלא מתוך הכרח. ועשה למען שמו ביום חמישי
שוליים
הבראתי.
ולך אישית
במיטב השלום
ובנעימותו, ושלום.
הכלה ירבה ויגדל.
ולשיח' אבו אלפח'ר
ולאחיו — מיטב
השלום. ולשיח'
אבו אלחסן אלצפדי
ולאחיו — מיטב
השלום. ולדודתי, ול[שיח']
אבו אלמג'ד — מיטב
השלום. ולשיח'
אבו יצחק, ולבניו
של השיח' אבו עלי — מיטב
השלום, ושלום רב.
נכתב ביום רביעי
בתאריך עשרים
וארבעה בעומר.
יש"ע יקר"ב.
שוליים, בכתב יד אחר
ואני, דויד בר
יצחק, קורא על[יך]
במיטב השלום,
ומברך אותך על כניסתך
לביתך — האל ישימהו
בביטחון בכל עת,
ולשלמה —
השלום, ושלום.
צד ב
אחי היקר לי, הנאמן, אחיו שומר בריתו
שבליבי, פרחיה בר משה בר יוסף
כבוד אבא מרי המלמד ילהה
יגיע אל מצר (פֻסטאט), שמרהּ האל
מרבעת אלעטארין (רחבת מוכרי הבשמים), אל חנות השיח' אבו אלפח'ר
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein and Mordechai Akiva Friedman, India Book 3: Abraham Ben Yijū, India Trader and Manufacturer: Cairo Geniza Documents (in Hebrew) (Jerusalem: Ben-Zvi Institute, 2010)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.