סופו של מכתב מרב שמואל בן חפני גאון, ראש ישיבת סורא בבבל, אל ידיד שנסע לפוסטאט

תיאור

סופו של מכתב מרב שמואל בן חפני גאון, ראש ישיבת סורא בבבל, אל ידיד שנסע לפוסטאט. המכתב מתוארך לחודש חשוון [א']ש"י למניין השטרות, שהוא נובמבר 998 לספירה. שמואל בן חפני מבקש מהנמען להעביר את תודתו לקראי הפרסי דוד בן באבשאד (המכונה גם בּפְּשאד), ומבקש ממנו גם להשפיע על קהילת המערביים (בני המגרב) בפוסטאט לשפר את יחסיהם עם הגאון. המכתב פורסם על ידי גויטיין במאמרו "אגרת רב שמואל בן חפני גאון משנת תתקצ"ח, וגלגולי חייו של המשורר יצחק בן ח'לפון הספרדי", שראה אור בכתב העת "תרביץ" (כרך מט, חוברות 1–2, תש"ם) בעמ' 199–201. רוסטו דנה בו בהרחבה בספרה על הכפירה, בעמ' 148–150, ושם מובא תרגום חלקי של דבריו: "רצוני היה שיהיה לי שם [בפוסטאט], יהי האל בעזרך, דבר־מה כפי שיש לי כאן [בבגדאד], [אמצעי] לדרבן את הנכבדים לתרום", כתב. "אם יש לך עסקים עם מי מחברינו [אצחאבנא] מן המגרב, יהי האל בעזרם, או אם תראה מהם — עשה בשמי כמנהגך עמם, לדרבנם ולהזכירם לתרום [לישיבה] לפי מעלת מעמדם. שכן מכלל העונשים שהמיט עלי האל הוא שהחליש את מעמדי בקרבם."