עצומה מאשת אבו אלפרג' אורג המשי אל שמואל הנגיד בן חנניה (שכיהן בשנים 1140–1159)

תיאור

עצומה מאשת אבו אלפרג' אורג המשי אל שמואל הנגיד בן חנניה (שכיהן בשנים 1140–1159). המחברת מתארת את עצמה כ"אישה בלתי מוגנת" (מרְאָה מֻנְקַטִעַה) שאביה לא יכול היה לפרנסה ואחיה היה נער צעיר חסר קשרים. היא מסבירה כי "נתקעה" עם איש שלא התבייש בדברים הרעים שאמרו עליו הבריות (או אולי בדברים הרעים שהוא עצמו מדבר). העצומה נכתבה לאחר הליך משפטי שבו הורה הנגיד לבעל להשיב את הכתובה לנוסחה המקורי (ככל הנראה הבעל הפחית את הסכום שנקוב בה). ואולם עתה נשבע הבעל שיחזיר רק עשרה דינרים בלבד — סכום נמוך מזה שסוכם קודם לכן. הבעל הצליח כנראה להתעלם מהוראות הנגיד לאחר שמצא מי שיתמוך בטענותיו. האישה קיבלה עצות מאנשי קהילתה ומן הדיין המקומי, אך היא כותבת שנמאס לה מדברים בלי מעשים. הדיין, למשל, אמר לאחיה להניח את העניין עד יום ראשון, אך "יום ראשון בא ולא נעשה דבר בעניין שלי מלבד דחייה". היא מתלוננת שמתייחסים אליה "כאילו אני זו שעשתה משהו שאינו מותר" (חתא כאני קד עמלת שיא לא ינצאע'). אפילו פסק דינו של הנגיד עמד בפועל למשא ומתן ברמה המקומית, עד שדולל עד כדי חוסר תוקף. אותו עניין נזכר בקצרה גם במסמך נוסף. (המידע מבוסס על עבודתו של צינגר על "נשים, מגדר ומשפט", בעריכה קלה.) תיאור חלופי, על פי הערותיו של גויטיין: תלונה אל שמואל הנגיד (תאריו תופסים שבע שורות) מפי אשת אבו אלפרג' אורג המשי (קזאז). בעלה נטש אותה ואת בתה הקטנה בלא מזונות, אף שלא היה חסר אמצעים. השפחה שלו, לטענתה, נפסקה לה, אך הבעל החזיק אותה בביתה של אחותו. הדיין שאליו הופנתה התלונה תחילה לא היה יעיל בהבטחת זכויותיה.