recto: מכתב בקשת צדקה מחזן לנכבד בשם מבורך, ככל הנראה מבורך בן סעדיה, ראש היהודים

תיאור

recto: מכתב בקשת צדקה מחזן לנכבד בשם מבורך, ככל הנראה מבורך בן סעדיה, ראש היהודים. הברכות הרבות כתובות בעברית, ואילו גוף המסר בערבית-יהודית. הכתיב של הערבית-יהודית ירוד וקולוקוויאלי במיוחד. השולח מתלונן שבגדיו אבדו או ניזוקו בנילוס (...שדה פי אלבחר ועטבה אלת'ויבאת אלד'י כאנת לי...), ומזכיר לנמען את "נדיבותו הידועה כלפי חזנים" (...פי מא ג'רת עאדתה בה מע כל חזן...) (כמובא אצל כהן, JSG, 260–61). גויטיין קרא את המילים מא לי מאעיד בה עלא חֶלי (mā lī mā uʿayyid bihi ʿalā ḥalī) ותרגם "אין לי דבר יפה שבו אחגוג את החג". לדבריו "המילה הערבית ל'יפה', ḥalī, מתייחסת לרוב לתכשיטי נשים. תנועת הסגול העברית (שלוש נקודות) שהונחה מתחת ל-ḥ של ḥalī, נהגתה (וכך עדיין נהגית אצל יהודי תימן) כ-'a' קצרה בערבית". אולם קריאה סבירה יותר היא "mā lī mā aʿūd bihi ʿalā ḥālī", ביטוי שגור במכתבי בקשה מסוג זה, וש-ḥālī משמעו פשוט "מצבי" (השוו לשורה 14 במכתב אחר בעל אופי דומה). לפי כרטיסייתו של גויטיין ומחקריו, וכן על פי כהן ורוסטו — האחרונה מזכירה את המסמך בסימן ארכיוני שגוי.