מסמך משפטי. רישום שותפות מסחרית מפוסטאט, מתוארך לפברואר 1092. המסמך מהווה חלק אחד מרישום שותפות מסחרית בין המשקיעים יחיא הכהן בן שמואל ועולא הלוי בן יוסף אלדמשקי לבין בשארה המשוחרר, השותף הפעיל. הרישום המלא של השותפות מורכב ממסמך זה ומעותק נוסף (PGPID 7623). בשארה אמור לצאת למסע לחלב ולאנטיוכיה, ולמכור בפוסטאט את הסחורות שירכוש שם. הוא מונחה למכור אך ורק במזומן ולא לקבל אשראי. יחיא ועולא, שהשקיעו יחדיו 155 ושליש דינרים, יזכו בשני שלישים מהרווח, ואילו בשארה — שתרם 20 דינרים — זכאי לשליש מהרווח וכן להוצאות הקשורות לסחורה, אך אינו זכאי עוד לקצבה יומית. בשארה מקבל על עצמו את "אמונת השמים" ומתחייב שלא לרמות את שותפיו. חתומים כעדים: צדקה הכהן בן דוד, יכין החזן בן אברהם ויצחק בן אלעזר. אישרו את המסמך: אברהם בן נתן, אברהם בן שמעיה החבר ושלמה בן יוסף הכהן. המסמך נכתב בשני עותקים ונמסר לשני המשקיעים, יחיא ועולא; דומה שבשארה, השותף הפעיל, לא קיבל עותק. לפי השערתו של ליברמן, ייתכן שמסמך אחר (PGPID 8366) מהווה חידוש של יחסי השותפות הזו. לפרטים נוספים על ההסכם ראו גם את החלק המשלים (PGPID 2094). (המידע מתוך ליברמן, "A Partnership Culture", עמ' 172–173).
תרגום לעברית
צד א – T-S 8J4.12
אחריות כל מה שהוקדם ופורש לעיל, מראש ועד סוף, דלא כאסמכתא [ודלא]
כטופסי דשטרי, אלא כחומר וכחוזק כל שטרי דבי דינא דעבידין בתקנתא
דרבנן ונהגין בעלמא, מיומא דנן ולעלם, ובביטול כל מודעין ותנאיין בכל לישני
דאמור רבנן דמבטלין בהון מודעין ותנאיין. וקנינא מן כל חד מנהון לחבריה
על כל מאי דכתיב ומפרש לעילא, במאנא דכשר למקניא ביה, שריר וקיים.
וכתבנא וחתמנא ויהבנא ביד מר יחיי הכהן ומר עולה הלוי, למהוי בידהון
במה שראיתי לנכון בדעתי, בעשרים הדינרים שהיו לי באמצע [בתוך השותפות], ואסע עם כל
הסכום הזה — שהוא מאה ושבעים וחמישה דינר ושליש — אל
דיאר חלב (סביבות חלב) ודיאר אנטאכיה (סביבות אנטיוכיה), ולא מעבר לכך, [ש]כך התנו עליי שותפיי,
וקיבלתי מהם עליי את התנאי הזה. וכמו כן גם התנו עליי שלא אמכור
אלא בכסף מזומן, לא בהפסד ולא באשראי. וקיבלתי זאת עליי מעכשו.
ואקנה מאותן ארצות את מה שיקל האל, יתעלה זכרו, ואביא אותו למצרים.
ומה שירחמו מן השמים ברווח בכך — [יחושב] לאחר סילוק כל ההוצאות
הנחוצות לסחורה זו. ואשר להוצאות מזוני שלי — הן יהיו לפי היחס של מה שיהיה
עמי מן הסחורות. מן הרווח שיצא מכך, למר יחיי הכהן ביר שמואל נ"ע ולמר
עולה הלוי ביר יוסף ס"ט יהיו שני שלישים, שיתחלקו ביניהם לפי היחס של קרנות ממונם, והשליש
הנותר יהיה לי, אני בשארה המשחרר. וקיבלתי על עצמי, אני בשארה, מעכשיו,
אמונת שמים שאמלא את הנאמנות בכל השותפות (שרכה) הזאת, ולא אסתיר מן
שני שותפַי דבר ממנה, ולא אמעל בהם בדבר, ולא אונה אותם, ולא אפילו
שוי פרוטה. וקיבלו על עצמם מר יחיי הכהן ומר עולה הלוי ומ' בשארה
[...] [ודלא]
T-S 8J4.11 צד א
שהדותא דהות באנפנא אנחנא שהדי דחתמות ידנא לתתא
בשטארא דנן בחד בשבה דהוא חמשה יומין בירח אדר דשנת
אלפא וארבע מאה ותלאת שנין למנינא דרגיליננא ביה בפסטאט
מצרים דעל נילוס נהרא מותבה. כך היה: התייצבו לפנינו מר ור' יחיי
הכהן ביר שמואל נ"ע, ומר ור' עולה הלוי ביר יוסף ס"ט, ומבשר
המכונה בשארה המשחרר, וכך אמרו לנו: "ביקשנו את הדרכת
האל יתעלה שמו, וכרתנו בינינו שותפות (שרכה). הוצאנו — אני יחיי הכהן
בר שמואל נ"ע ואני עולה הלוי ביר יוסף ס"ט — מממוננו מאה דינר,
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Phillip Ackerman-Lieberman, "A Partnership Culture: Jewish Economic and Social Life Seen Through the Legal Documents of the Cairo Geniza" (PhD diss., Princeton University, 2007)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.