PER H 31

תיאור

שטר שחרור מהתחייבות, בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138 לסה"נ). כרימה, המכונה אלוֻחְשַה אלדַלָּאלה (שורה 18), משחררת את סת אלחֻסן (שורה 21) מכל אחריות בנוגע למתנה (שורה 26) שהעניקה לה, וכן מכל התחייבות הנובעת מקשרים קודמים שהיו ביניהן. בנה של כרימה, אבו סעד, ושאר יורשיה משחררים אף הם את סת אלחסן ואת יורשיה באופן דומה. עוד נאמר בשטר כי כרימה, נותנת המתנה, רשאית לחזור ולקבל את המתנה לעצמה, ואף למוכרה בשעת הצורך, ולכן הושמט במכוון המונח "מאצ'יה" (שורה 26), שמשמעו מתנה גמורה ושלמה. פרטיהן המדויקים של המתנה והשחרור לא נשתמרו. העדים החתומים על השטר הם: מנשה הכהן בן יעקב; משה בן עולא; ישועה הלוי בן צדקה (המופיע במקור אחר כבנאי וכתלמיד חכם, שורות 16–21); וחלפון בן מנשה. את הקיום (האישור) חתמו: אברהם בן שמעיה; יצחק בן שמואל הספרדי; וחלפון בן ע'אלב החזן. שמו של חלפון בן מנשה מופיע בגוף הקיום (כאחד מעדי השטר המקורי), ולצד שמו, משני עבריו, מופיעים סימני האימות שלו (| חלפון הלוי ביר מנשה נע |) (שורה 37). גויטיין העיר כי מעולם לא ראה סימני זיהוי של סופר בתוך קיום שטר במצב שבו השם רק נרשם ולא נחתם בידי בעליו, ולפיכך יש לראות בתופעה זו חידוש של חלפון, ואולי היה היחיד שנהג כך. (המידע מבוסס על מהדורתו של גרשון וייס.) השטר מתוארך לשנת 14xx למניין השטרות, אך למרבה הצער הספרה האחרונה של השנה המדויקת נחתכה ואינה ניתנת לקריאה.

Princeton Geniza Project description: Bill of release. In the hand of Ḥalfon b. Menashshe (fl. 1100-1138 CE). Karīma, known as al-Wuḥsha al-Dallāla (l. 18), releases Sitt al-Ḥusn (l. 21) from any responsibility for a gift (l. 26) that she has granted her, and from any obligation resulting from previous connections between them. Karīma's son Abū Saʿd and her other heirs likewise release Sitt al-Ḥusn and her heirs. It is also stated that Karima, the grantor, is entitled to repossess the gift, and 1s allowed to sell it, in time of need, and therefore the term māḍiya (1. 26), complete, is intentionally omitted. No details of the gift and the release have been preserved. Witnesses: Menashshe ha-Kohen b. Yaʿaqov; Moshe b. ʿUlla; Yeshuʿa ha-Levi b. Ṣedaqa (who appears in T-S 20.87 as a builder and as a scholar, ll. 16–21); and Ḥalfon b. Menashshe. The qiyyum (validation) is signed by Avraham b. Shemaʿya; Yiṣḥaq b. Shemuel ha-Sefaradi; and Ḥalfon b. Ghālib ha-Ḥazzan. The name of Ḥalfon b. Menashshe appears in the body of the validation (as one of the witnesses of the original document), and his validation marks (| חלפון הלוי ביר מנשה נע |) on both sides of his name appear too (1. 37). Goitein commented that he had never seen a scribe's identification marks in a validation, when the name is recorded and not signed. Thus, this phenomenon should be regarded as an innovation by Ḥalfon and perhaps he was the only one to do it. (Information from Gershon Weiss's edition.) Dated 14xx Sel. Unfortunately the exact year is cut off.