מכתב מיוסף אבן אללח'טוש, השוהה בגרנדה, אל חלפון בן נתנאל הלוי בפוסטאט. מתוארך לאמצע מאי 1130. השולח, סוחר ממוצא אפריקיי (אִפְרִיקִיָּה), כותב ברטוריקה מליצית ופרחונית כדי להביע תנחומים על מותו של ראש ישיבה מסוים שזהותו לא ידועה, וכן על מות אחיו של חלפון. כתב היד והפריסה הגרפית של המכתב מובהקים בסגנונם המגרבי או האפריקיי. המכתב כולל את העדות הכמעט-מפורשת היחידה הידועה עד כה לכך שחלפון נסע לאל-אנדלוס לפני שנת 1130. עם זאת, פרידמן מציין בזהירות כי קריאת התאריך אינה ודאית לחלוטין, וייתכן שהמכתב נכתב בשנת 1140. אבן אללח'טוש מבקש מחלפון לכתוב לו בפירוט על קורותיו וחוויותיו, החל מהרגע שבו עזב את אל-אנדלוס ועד להגעתו למצרים.
תרגום לעברית
יאריך אלוהים למען אדוני ומורי הרייס הנעלה את מעלתו וכבודו ואושרו ושלומו, ויוסיף במשך ימיו וירומם
את מעמדו הרם, ויקיים אותו על כלל אחיו ואוהביו בשמחתו. לא יחדל [אדוני מלהיות]
והמתנות הרוחניות הרבות והעצומות. וממנו יתברך שמו יש לבקש ואל פניו להתחנן שישמור את מידותיך
ויגן על שלמותך מפגעי הזמן, וישמיע לנו עליך ברחמיו את מה שמשמח, ולא את מה שמצער ומדאיג.
הגיעונו בשנה שעברה שתי הידיעות הקשות המרעישות, אשר הרעימו
את האוזניים והזילו את הדמעות: פטירת אדוננו ראש הישיבה ואדוננו כתר
הדיינין אחיך – נוחם עדן. והשיעור שהגיע לחלקנו, אילו הייתי מתאר אותו
הייתי מאריך בדברים ומכלה את הזמן והקולמוסים. ונפשך האצילה השרירה יודעת
על שותפותי עם אדוני בכל ענייניו, במתוק ובמר שבהם, וחובה עליי הייתה ההליכה אליו על אף
מה שנוסף על כך מן המרחק, כדי לנחמו ולהשתתף בצערו ולפייסו. אולם הדבר אשר
מונע מלמלא את החובות הן המכשולים. ירצה אלוהים אותם ברצון ההולם
את שכמותם, ויאריך את חייך אחריהם, ויקרר את קברם, ויהיה לך למשען אחר לכתם.
יודע אתה כי עם ריחוקך מתחדשת מדי פעם אהבתנו אליך. עשה חסד בנדיבותך המקובלת
ופנה אלינו במכתב המודיע על מצבך, שלב אחר שלב, מיום צאתך עד יום הגיעך,
ומה שהתחדש אחר כך מפרטי מצביך וכלליהם, וכיצד מצאת את המעמד העליון
שוליים ימניים
מקטנם ועד גדולם, יעצים אלוהים את כולם. תיטיב חסדך במה שיגיע אלינו מכתביך, תשמח ותעניק ותאיר פנים. וכבר הרעיף עליך אלוהים יתעלה חסדו כפי שידוע מכוונתך הנאצלה ומצפונך הנעלה,
ושלח אליך את תמצית ארצנו וגולת כותרתה, מפארנו ומנהיגנו, החכם הנכבד החסיד היחיד השלם ר' יהודה בן הלוי ש"צ. כמה עצוב אני על פרידתו וכמה מברך אני אותך על פגישתו — יזכה אלוהים יתעלה
אתכם זה בזה. אשמע נא מה שישמחני מפגישתכם. ואיני צריך לשוב ולבקש מכתב ממך, שיהיה זה "יד ביצ'א" (חסד גדול) בעיני, וזאת בחסדו וטובו יתעלה וירומם. ומייחד אני את כבוד אדוני הנעלה בברכת שלום גדולה,
גדושה, כפי שדוחקת אותי כמיהתי לפגישתו והמרפא שבמראהו הנדיב. והוא בשררתו יעביר אותה אל הנכבדים והמנהיגים כולם המלווים אותו, ירומם אלוהים יתעלה את מעלתם וייטיב את זכרם. ולו החסד השלם להעביר את מיטב
שלומי הבשׂום אל האדון הנעלה,
צד ב
היחיד, ̄פ̄א̄ר ̄ה̄ס̄ו̄ח̄ר̄י̄ם, אבו אלברכאת בן חארת', ידידנו ומיוחדנו הנעלה, יעצמהו אלוהים ויחיהו. ותתנצל בפניו
על העיכוב במכתב אליו, שכן הסתפקתי במכתב זה במקום כתיבה נפרדת אליו. וקבל דרישת שלום גם מאחי מוסי, ומדודתך,
ומכלל אחינו בארץ — בני פכ'אר, ובני חכים, ובני פשאט, והחזנים, והציבור כולו — כפי הערכתם
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein and Mordechai Akiva Friedman, India Book 4: Ḥalfon the Traveling Merchant Scholar (in Hebrew) (Jerusalem: Ben Zvi Institute, 2013), vol. 4., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.