מכתב מח'לף בן יצחק, השוהה בעדן, אל חלפון בן נתנאל

תיאור

מכתב מח'לף בן יצחק, השוהה בעדן, אל חלפון בן נתנאל. תאריך: 20 באוקטובר 1137 (ג' בחשוון ה'תמ"ט לשטרות). מכתב ארוך שבו מתאר ח'לף מפנה מצער בעסקיו. ח'לף שלח סחורות עם אבו אל-יֻמן אלמחלי ואבו זכרי אלצאאיע' למצרים, לידיו של אבו עמראן אבן נֻפַיע, ובאותה עת ביקש מחלפון לסייע לאבו עמראן במכירות ובקניות (שו' 17–23 בפנים). אלא שאבו עמראן נפטר, וחלפון יצא למסע אל המערב, ושני השליחים העלימו את מכתביו של ח'לף ונהגו כאילו הסחורה שייכת להם עצמם (שו' 23–27 בפנים). אבו אל-יֻמן עמד לשוב לעדן, אך חלה בקוץ ונאלץ לחזור לפוסטאט, וח'לף אינו יודע מה מצבו כעת. אבו זכרי אלצאאיע' מתכנן להמשיך במסעו אל המערב. עמו היה כלי (מִכְחַלה) של מוסק שיועד לחלפון, אך ראש היהודים, רב מצליח גאון, נטל ממנו את הכלי בטרם יצא לדרך (שו' 27–38 בפנים). ח'לף כבר פנה אל רבי אבו זכרי כהן, נציג הסוחרים, וביקשו לפנות לבתי הדין כדי להשיב את ערך הסחורות שאבדו לח'לף ולהעביר את הכסף חזרה לעדן. במכתב זה מבקש ח'לף מחלפון לסייע לרבי אבו זכרי כהן במשימה זו (שו' 38–53 בפנים). המכתב ממשיך בענייני מסחר נוספים, ובהם עדכון על משלוח של נרד (סֻנבֻּל) לחלפון ולשותפו מבארכ אלמאלקי (כלומר, איש מלאגה), שנעצר באלקַצּ — ככל הנראה מקום בצפון-מערב הודו (שו' 53 בפנים – 3 בגב). ח'לף חותם בדרישת שלום לרב מצליח גאון; לאחיו של חלפון, עלי נזר המשכילים; ול"הקהילות". ח'לף מוטרד מכך שלא קיבל מכתבים מחלפון (שו' 4–10 בגב).